מדוע עשירים צריכים לעבוד?
הרב דב קדרון
כתובות סא ע"ב
רבי אליעזר אומר שהבטלה מביאה לידי זימה, ורבן שמעון בן גמליאל אומר שהבטלה מביאה לידי שעמום, ובגמרא מוסבר ההבדל ביניהם.
בתלמוד הירושלמי (מסכת מעשרות פרק ב הלכה ד) ישנה גרסה שלפיה אנשי דור המבול היו גוזלים זה מזה מתוך בטלה ושעמום, וכך מביא בעל עלי תמר בפירושו (את גרסת הרש"ס):
גדולה מלאכה שלא חרב דור המבול אלא מפני שלא היו עושים מלאכה ונפלו בגזל וכו'.
ומבואר מכאן שכמו שהבטלה מביאה לידי שעמום וזנות מביאה גם כן לידי גזל. ומענין שדווקא לעשיר מביאה הבטלה לידי גזל (כמ"ש בפרוש רש"ס), וזה מפני שמי שיש לו מנה רוצה מאתיים ואם יש לו רבוא רוצה שני רבוא, אבל עני אינו מתעניין ברכוש נוסף, כי אין לו אפילו מנה.
על פי זה הוא מסביר את הברייתא (באבות דר"נ נוסח ב פכ"א): "גדולה היא מלאכה, שאפילו לאדם יש שני רבוא, אינו יצא לשוק עד שיתעטף כאיזה צד יוצא באלונטית קשורה על ירכו, וחביתו על כתפו, ומשתבח באומנותו".
כלומר אפילו אדם עשיר, שאינו צריך לעבוד לפרנסתו, כאשר הוא יוצא לשוק ומראה את עצמו כמי שעושה מלאכה – יש לו שבח בזה, כי מי שעוסק וטרוד במלאכה אינו משועמם ויש פחות סיכוי שיבוא לידי גזל.
