עד כמה קיצר רב בדיבור?
הרב דב קדרון
כתובות סט ע"א
רב שלח אגרת לרבי, ובין השורות שאל אותו שאלה קצרה שכללה שתי אפשרויות שונות, ואכן רבי ענה לו על שתיהן.
מכאן ומעוד מקורות למד האדמו"ר מראדזין שרב, שעליו נאמר שמימיו לא שח שיחת חולין, היה מקצר גם בדברי תורה, כמו שמסופר במסכת יומא (יט,ב) שכאשר המלמד שלימד את בנו טעה, רב לא דיבר איתו אלא הראה לו סימן בידו, כי זו הייתה דרכו של רב, לא לומר מילים מיותרות.
כך ניתן להבין גם מהמסופר במסכת חולין (נב,א) על שני תלמידי רב, רב כהנא ורב אסי, שכאשר רצו לשאול אותו שתי שאלות, הם שאלו אותו שאלה אחת, וחישבו מראש שעל פי תשובתו של רב יוכלו לדעת מה דעתו בשאלה השנייה, שאם רב יענה בנחת זוהי תשובה אחת, ואם יענה בכעס זוהי תשובה אחרת, אבל לא רצו לשאול אותו את השאלה השנייה, כי אמנם אילו היה רב עונה להם באופן אחד על השאלה השנייה הם היו יכולים להבין מתוך זה מה דעתו בקשר לשאלה הראשונה, אבל אם היה עונה להם באופן אחר אז לא הייתה להם אפשרות לדעת מה דעתו בקשר לשאלה הראשונה.
כלומר: תלמידי רב ידעו שהוא ממעט בדיבור אפילו בדברי תורה, ולכן נזהרו לחשוב מראש איך לשאול אותו באופן הקצר ביותר את מספר השאלות הגדול ביותר.
