מתוך: עלון אורחות חיים במשפטי התורה
 

ההיתר להשביח את ממונו, למרות שמפסיד בכך את חבירו

הרב צבי שפיץ

כתובות פו ע"א

שאלה:
ראש ישיבה קטנה במרכז הארץ, רכש דירה גדולה שנמצאת בקומת קרקע בבנין משותף, אלא שנכנסים אליה דרך כניסה נפרדת, שאינה קשורה לחדר המדרגות בבנין המשותף.
והנה דייר שגר בסמיכות לדירה שנקנתה, מעכב את כניסת הישיבה לבנין, וטענתו היא – שבגלל שהישיבה נמצאת בסמיכות לדירתו, ירד ערך דירתו, כי ישנם אנשים שאינם מעוניינים לגור בסמיכות לישיבה. ולפיכך הוא טוען לראובן, או שתשלם לי את הסכום שיקבעו שמאים שמחמת ישיבתך ירד ערך דירתי או שתשתמש בדירה שקנית למגורים בלבד. מה הדין?

תשובה:
א. אפילו אם צודק השכן שמתנגד, ושמאים יקבעו שאכן יורד ערך דירתו בגלל שהישיבה תשכון בסמיכות לדירתו, למרות זאת – מותר לכתחילה להשתמש בדירה עבור הישיבה, ואין זה נחשב מזיק לממון שכנו, ואפילו לא בגרמא.
ב. מותר לאדם מבחינה הלכתית לפתוח בעיר חנות סופר גדולה בסמיכות לחנות מכולת קטנה שמוכרת אותם המוצרים עשרות בשנים, למרות שברור שמחמת הסופר תרד השוויות הכספית של החנות הקטנה. [ומבחינה מוסרית כמובן שצריך לדון בכל מקרה לגופו]

מקורות:

כתוב בגמ' בכתובות (פה:, פו.) שקרובתו של רב נחמן מכרה את כתובתה לאחרים בטובת הנאה. כלומר, במחיר מוזל מחמת הספק שאם היא תמות בחיי בעלה – יפסיד הקונה את הכתובה שקנה. אולם אם היא תתגרש או שבעלה ימות לפניה – יקבל הקונה את שוויות הכתובה מנכסי בעלה. ולבסוף האשה התגרשה, ומגיעה לה כתובתה, אלא שלאחר מכן היא נפטרה מבלי שתספיק לגבות מבעלה את הכתובה.
כעת בא קונה הכתובה ותובע את בתה היחידה שירשה את האמא, שתגבה את הכתובה מאביה, היות והיא היורשת היחידה, ולאחר מכן היא תתן לו את סכום הכתובה שקיבלה מאביה, מאחר והוא קנה את הכתובה מאמה. ואמר לה רב נחמן, שהיה קרוב משפחתה של הבת, עצה שתרוויח כסף. שתחילה היא תמחול לאביה את חוב הכתובה, ולאחר מות אביה, היא ממילא תירש את הסכום הנ"ל מנכסי אביה, מאחר והיא בתו היחידה.
ומבאר שם התוס' בד"ה תיזל, מה היתה עצתו של רב נחמן. שאם למשל סכום הכתובה עם תוספת הכתובה שווה עשרת אלפים שקלים, אולם האמא בגלל הסיכון שבדבר מכרה את הכתובה בחמשת אלפים שקלים, נמצא שאע"פ שחמשת אלפים שקלים תצטרך הבת לשלם לקונה מדינא דגרמי, כמו הדין של מוחל שטר חוב לחבירו. כי הרי במחילת הכתובה שהיא למעשה שטר חוב כנגד אביה, היא הפסידה לקונה מיידית את חמשת אלפי השקלים ששילם עבורה. אולם ע"י העצה של רב נחמן, הבת הרוויחה שלא תשלם לקונה עשרת אלפים שקלים כפי שווי הכתובה כעת. נמצא שהבת הרוויחה חמשת אלפים שקלים שתקבל אותם לאחר פטירת אביה מנכסיו שתירש אותם.
יסודו של התוס' רי"ד, כשמזיק ממילא לממון חבירו:
והקשה שם התוס' רי"ד [מודפס בדפי הגמ'] כיצד רב נחמן יעץ לקרובתו עצה שיש בה רשע, וגרימת נזק להפסיד לקונה כסף, והרי גם ע"י גרמא אסור להזיק לחבירו? ותירץ, כי מותר לאדם גם לכתחילה לעשות דבר ברכושו ובממונו כדי להרוויח לעצמו, אע"פ שודאי שיגרם מחמת זה ממילא נזק לחבירו. מאחר וכל האיסור להזיק לממון הזולת אפילו בגרמא קיים – רק כשעושה מעשה מזיק שלא כדין בממונו של השני כמו: נותן סם המות לפני בהמת חבירו, פותח את דלת הרפת, וכתוצאה מכך בהמת חבירו ברחה משם וכו'. משא"כ בנידון דנן והדומים לכך, הבת עושה מעשה בממון שלה כדי להרוויח לעצמה. ולכן אע"פ שממילא נגרם מאליו נזק לממון חבירו – אין לה "שם מזיק", אלא נקראת – מרוויחה ממון לעצמה בהיתר וע"ש.
יסודו של הרא"ש, כשמזיק ממילא לממון חבירו:
ובאופן דומה כתב גם בשו"ת הרא"ש (כלל ה', סי' ג) לגבי מקומות בבהכנ"ס של העיר, שנמכרו תמורת כסף לפי חשיבות המקום. וראובן רוצה לעשות מחיצה שיניחנה בשטח שלו, כדי להפריד בינו לבין שכנו. וטוען השכן, שע"י המחיצה יופחת הערך הממוני של המקום שקנה. והשיב הרא"ש – שהדין עם ראובן. כי האיסור להזיק לממון חבירו ואפילו בגרמא קיים – רק אם ע"י מעשיו מזיק בפועל לממון השני כמו הרחקת שכנים שמבוארים בפ' לא יחפור ב- ב"ב, דהיינו אם ע"י חפירת בור המים בחצירו – תנזק הקרקע של שכנו, או אם ע"י בנייתו – יחשיך את דירת שכנו או שיראה מה שקורה בדירת שכנו, וע"י כך ימנע משכנו להשתמש בדירתו כראוי. אבל אדם שבונה בביתו כדי להשביח את נכסיו, ואינו מזיק בפועל לממון חבירו, במקרה זה, למרות שממילא נגרם לחבירו הפסד בשווי נכסיו – אולם אין הראשון נחשב מזיק כלל. מאחר וכל אדם רשאי לעשות בממונו, וברשותו כראות עיניו. ולכן אמרו חז"ל ב"ב (כא:) שמותר לכתחילה לכל אדם, לפתוח חנות ליד חנותו של חבירו, אע"פ שודאי שע"י כך הוא מוריד את ערך חנותו של חבירו. כי ידוע, שאם ישנה רק חנות אחת באותו מקום שמוכרת דבר מסוים – ערכה הממוני שווה יותר, מאשר אם ישנם במקום זה שתי חנויות שמוכרות דברים זהים, וע"ש בשו"ת הרא"ש.
מסקנת התשובה:
לפיכך לאור דברי התוס' רי"ד, ושו"ת הרא"ש – מותר לכתחילה בנידון השאלה, וכן בנידון שבסעיף ב בתשובה, לעשות ישיבה בדירה שנקנתה בקומת הכניסה, אע"פ שמחמתה ירד ערך דירתם של השכנים בבנין [וזאת עוד, מבלי לדון כלל בהיתר מחמת תקנת יהושע בן גמלא שמבוארת בב"ב כב.]. כמו כן מבחינה הלכתית מותר לכתחילה לפתוח חנות סופר גדולה בסמיכות לחנות מכולת קטנה שקיימת באותו מקום זמן רב, ומוכרת דברים דומים, למרות שבכך יגרום לירידת השוויות הממונית של חנות המכולת כמבואר בשו"ת הרא"ש.