סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

מפני מה עופות שבבבל שמנים – צפור 

 

"יתיב רבי חייא בר אבא ורבי אסי קמיה דרבי יוחנן, ויתיב רבי יוחנן וקא מנמנם. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי אסי: מפני מה עופות שבבבל שמנים? אמר ליה: כלך למדבר עזה ואראך שמנים מהן ... איתער בהו רבי יוחנן, אמר להו: דרדקי! לא כך אמרתי לכם אמר לחכמה אחתי את, אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו לא תאמרהו! אמרו ליה: ולימא לן מר איזה מהן. מפני מה עופות שבבבל שמנים? מפני שלא גלו, שנאמר שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ובגולה לא הלך" (שבת, קמה ע"ב).

פירוש: אגב הדברים שהוזכרו בענין יחסי בני ארץ ישראל ובבל מספרים: יתיב [ישבו] ר' חייא בר אבא ור' אסי קמיה [לפני] ר' יוחנן ויתיב [וישב] ר' יוחנן וקא [והיה] מנמנם, והם בינתיים שוחחו ביניהם. אמר ליה [לו] ר' חייא בר אבא לר' אסי: מפני מה עופות שבבבל שמנים יותר מאלה שבארץ ישראל? אמר ליה [לו]: אין זה נכון כלל כלך [לך] למדבר עזה שבארץ ישראל ואראך שמנים מהן ... איתער בהו התעורר בהם, מדבריהם ר' יוחנן ואמר להו [להם]: דרדקי [תינוקות]! וכי לא כך אמרתי לכם שכוונת הפסוק "אמור לחכמה אחתי את ומודע לבינה תקרא" לומר: אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו [לא] לא תאמרהו, וסברות אלה שאמרתם אינן מבוססות. אמרו ליה [לו]: ולימא לן מר [ושיאמר לנו אדוני] איזה מהן? אמר להם: מפני מה עופות שבבבל שמנים יותר מאלה של ארץ ישראל מפני שלא גלו, וכפי שנאמר: "שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר", ומכאן אנו למדים שמי שלא גלה נשמרים כוחותיו הראשונים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).(באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).



שם עברי: עופות              שם באנגלית: Birds           שם מדעי: Aves

שם נרדף במקורות: צפור   


נושא מרכזי: מפני מה עופות שבבבל שמנים?

 

לריכוז נושאים וקישוריות על הציפור הקש/י כאן.

 

כותב שורות אלו איננו מתיימר לטעון שמנגנונים ביולוגיים מהווים הסבר חלופי מלא להתרחשויות המתוארות על ידי חז"ל. תיאוריהם אינם מתייחסים בהכרח למציאות ריאלית וייתכן והם משמשים כמשל או סמל או אפילו תופעות שמעל לגדר הטבע. רק לדוגמה נראה את הסברו של הרב שלמה בן שלום צדוק בספר "מדרש שלמה – המאור לאגדה".

"ברור שאין העופות אלא משל וכינוי לאנשי הארץ שהם בריאים וחסונים. וענה רשב"י שהנחת והשלוה בלי דאגות נדודים וטלטולים, הם העיקר בבריאות בני אדם, וזה שהמועדים בבל שמחים, לא משום שהם עניים. אלא מאת ה' היא שלא היו באותה קללה".

ברצוני להתייחס לשאלות האם מנקודת מבט ריאלית אכן עופות בבל גדולים או כבדים יותר מעופות רוב שטחה של ארץ ישראל ואם כן מדוע? אני רוצה להדגיש שאין לי ביטחון שחז"ל התכוונו לתופעות אותן אתאר ואם אכן הן משקפות באופן ריאלי את ייחודה של בבבל.

ראשית יש להקדים שבהשוואה בין מיני עופות קיימת שונות רבה. אנו מבחינים בין עופות קטנים מאד דוגמת הצופית והפשוש ובין עופות גדולים כנשר והאנפה. ניתן לשער שרבי חייא בר אבא התכוון להשוות פרטים מאותו המין וטען שבהשוואה במסגרת אותו המין הפרטים הבבליים יהיו שמנים יותר. ניתן להוסיף שהוא התייחס למינים טהורים בלבד משום שרק לגביהם יש חשיבות לעובדה שהם שמנים.

לאור העובדה שמשקל בעלי חיים תלוי בכמות המזון הזמין העומד לרשותם או לרשות הוריהם בתקופת ההאכלה ניתן לשער שעופות בבל שמנים יותר. במסכת תענית (י ע"א) מובא: "אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב שוכנת על מים רבים רבת אוצרת. מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מלאות בר הוי אומר מפני ששוכנת על מים רבים. אמר רב: עתירה בבל דחצדא בלא מיטרא. אמר אביי: נקיטינן, טובעני ולא יובשני"(1). מפרש רש"י: "מים רבים - שמשקין שדותיהן, דבבל עמוקים מכל הארצות, וגשמים מטפטפין ויורדין שם. עתירה בבל - עשירה היא בבל, שקוצרין בה תבואה בלא מטר, שאינן צריכים לגשמים. נקיטינן - דהכי חצדא בבל בלא מיטרא. דטובעני - היא מקום מצולה ורקק. ולא יובשני - שאינה יבשה".

מאמרו של רבי אושעיא עולה בקנה אחד עם הידוע לנו על מסופוטמיה שגבולותיה חופפים במידה רבה לבבל. מקור שמה של מסופוטמיה הוא במיקומה באזור שבין הנהרות הפרת והחידקל. השם מסופוטמיה הוא צירוף שתי מילים יווניות: "מסו" = בין ו"פוטמוס" = נהרות. האזור מכוסה בשכבה עבה של סחף דקיק שהורבד על ידי הנהרות ובשל אופיו המישורי מועד לשטפונות תכופים. השיפוע של חבל ארץ זה לאורך כ-800 ק"מ הוא רק 40 מ'. הנהרות זורמים באפיק הנמוך רק מטרים ספורים מתחת לפני השטח וכאשר יש גאות שטחים נרחבים מוצפים ונוצרות ביצות. כיום האזור סובל מהמלחת קרקע בגלל התאדות המים אך בעת העתיקה כמויות המים הגדולות שזרמו בנהרות ("שוכנת על מים רבים") שימשו להשקיית השדות בעזרת תעלות. שטחים נרחבים היו ספוגים במים וניתן היה לגדל בהם ללא השקייה מלאכותית(2). ייתכן וזו היתה כוונת אביי כשאמר "טובעני ולא יובשני".

מחקרים רבים עסקו בשאלה מהם הגורמים הסביבתיים האחראים לשונות בגודל הפרטים בהשוואה בין אוכלוסיות מאזורים גיאוגרפיים שונים(3). היו שתלו את ההבדל בטמפרטורות הסביבה או בכמות המשקעים. כמה מהחוקרים סברו שהגורם העיקרי לשונות הוא כמות המזון הזמינה. מסתבר שבאזורים עתירי מים בסביבות בעלות אקלים חם דוגמת בבל (עירק של היום) רמת הייצור הראשוני גבוהה דבר הגורר שיגשוג של צמחים ומארג המזון שמעליהם. העופות הם חלק ממארג מזון עשיר זה וניתן לשער שהם יהיו גדולים יותר ("שמנים") בזכות אספקת מזון טובה עבורם ועבור צאצאיהם.
 

"כלל ברגמן"


למרות הספק הרב אם "כלל ברגמן" עשוי להוות הסבר לכך שעופות בבל גדולים בהשוואה לעופות ארץ ישראל אנצל את ההקשר לתאר את כלל מעניין זה. יש לזכור שמאז שהוא פורסם משמש כלל זה כר נרחב למחקרים.

"כלל ברגמן" בצורתו המקורית טוען שחולייתנים בעלי "דם חם" (עופות ויונקים) מאקלים קר נוטים להיות גדולים יותר בהשוואה לבני סוגם מאזורים חמים יותר. כלל זה עבר מאוחר יותר עידכון ונאמר בו שהוא מתקיים באוכלוסיות מאותו המין. הניסוח המלא הוא שבמיני "טבעת" של בעלי "דם חם" (תמונה 1) הזנים החיים באקלימים קרים יותר יהיו, בדרך כלל, גדולים מהזנים  החיים באזורים חמים יותר (תמונה 2). למרות שהכלל נוסח לבעלי "דם חם" מחקרים רבים מתארים תבנית דומה בבעלי חוליות "משני חום" וגם חסרי חוליות.

ההסבר לתופעה על פי ברגמן היא שהגדלת גודל בעל החיים כרוכה בהגדלה מהירה יותר של שטח הפנים(4). בשעה שייצור החום תלוי בנפח בעל החיים הרי שאיבוד החום תלוי בשטח הפנים ואם כן בעלי חיים גדולים נוטים לייצר יותר חום ולאבד באופן יחסי פחות. מסיבה זו מהווה גוף גדול יתרון בבתי גידול קרים יותר. מחקרים רבים מאד נערכו לבחון את "כלל ברגמן" ולא בכולם היתה הסכמה לתקפותו. היו שהציעו גורמי סביבה אחרים להסבר התופעה.

נראה ש"כלל ברגמן" הוא הכללה תקפה גם לעופות וגם ליונקים. בשתי המחלקות רוב המינים, הסוגים והמשפחות "מצייתים" לכלל. ב - 75% ממיני העופות ו – 65% ממיני היונקים מתקיים גרדיאנט בגודל לאורך קו דמיוני המשתרע בין קו המשווה והקוטב. התברר שעופות יציבים מתאימים לכלל יותר מאשר עופות נודדים. הדבר רומז על כך שהתנאים הקיצוניים העומדים לפני עופות החשופים לקור החורף הם הכוח המניע ביצירת הגרדיאנט. דוגמה מפורסמת היא גודל הזאב המצוי שמשקלו בגולן הוא 28-32 ק"ג (זכרים) ו – 22-24 ק"ג (נקבות) ואילו הזאב הדרומי מתת המין החי בערבה קטן יותר ומגיע ל – 18 ק"ג בממוצע. שני תתי המין ה"ישראלים" קטנים בהרבה מהזאב החי באלסקה ובצפון קנדה שמשקלו הממוצע הוא כ – 70 ק"ג. לזאבי הגולן פרווה כהה וסמיכה יותר מאשר זאבי הדרום דבר הרומז גם הוא על חשיפתם לאקלים קר יותר.

על מיקומה של בבל יחסית לארץ ישראל אנו לומדים בפסוק "כי כֹה אמר ה' אלוקים הנני מביא אל־צֹר נבוכדראצר מלך־בבל מצפוֹן מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשׁים וקהל ועם־רֽב" (יחזקאל, כו ז'). בירמיהו (א י"ד): "וּיאמר ה' אלי מצפוֹן תפתח הרעה על כל־ישבי הארץ". מפרש רש"י: "מצפון תפתח הרעה - בבל לצפונה של ארץ ישראל היא". בפסוק בישעיהו (מט י"ב) "הנה־אלּה מרחוק יבֹאו והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים" מפרש אבן עזרא: "הנה, מרחוק יבאו, ממזרח: [מצפון], היא בבל: ומים, אשור כאשר הוא כתיב והסב לב מלך אשור וכו'".

השוואה של מיקום ישראל ובבל מצביע על כך שחלקים מבבל (בעיקר עירק של ימינו) ממוקמים צפונה יותר. ישראל ממוקמת בין קוי רוחב 29.3 – 33.5 ואילו עירק 28.4 – 37.7. לפחות רב אסי הגיע מהוצל שהיתה בחלק הצפוני של בבל בסמוך לנהרדעא (קו רוחב 33.22). הן רב חייא בר אבא והן רב אסי הגיעו לארץ ישראל ולמדו אצל רבי יוחנן כך שהכירו את אוכלוסיות העופות בשתי הארצות. עיון בדו-שיח מלמד שרב אסי לא הכחיש את דברי רבי חייא בר אבא לחלוטין כנראה משום שהסכים לכך שעופות בבל שמנים מהעופות ברוב שטחה של ארץ ישראל פרט ל"מדבר עזה".

כאמור הרלוונטיות של "כלל ברגמן" לספור בסוגייתנו מסופקת מאד מהרבה סיבות. אחת מהן היא ספק אם ההבדל הקטן בין מיקום ארץ ישראל ובבל על הציר הפולרי – טרופי יש בו כדי להשפיע על גודל העופות על פי כלל ברגמן אך אפשרות זו קיימת. הסתייגות נוספת היא שייתכן וההבדל בין בבל וארץ ישראל נובע אך ורק מהבדל בהרכב המינים בשתי הארצות. קיימת אפשרות שבבל מצויים מינים גדולים שאינם חיים בארץ ישראל בגלל הבדלים אקלימיים.

 

      

תמונה 1. מיני "טבעת"         מקור: צ'כלברה

 

תמונה 2. משקל ממוצע של איילים       מקור: Nmccarthy16

 

תודה לבני ד"ר חגי רענן על תרומתו החשובה למאמר.

 


(1) פירוש: אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] על בבל: "שכנת על מים רבים רבת אוצרת" (ירמיהו נא, יג), מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מלאות בר הוי אומר מפני ששוכנת על מים רבים של נהרות, ולכן אפשר להשקות את אדמתה בקלות. כיוצא בו אמר רב: עתירה [עשירה] בבל דחצדא בלא מיטרא [שהיא קוצרת בלי מטר], שהרי אפשר לגדל בה יבול בלא מי גשמים. אמר אביי: נקיטינן, טובעני ולא יובשני [מוחזק בידינו שבבל היא טובענית ואיננה יבשה] ולכן ראויה היא לגידול תבואה בכל עת.
(2) במאמר שכתב י. ישראל בעתון האינטרנטי YNET בשם "דמדומי החידקל: אחד מארבעה נהרות גן עדן גוסס" מתואר המצב הנוכחי בהשוואה לעת העתיקה:

"... ממשלת עיראק וחקלאים כורדים מאשימים את טורקיה, ממנה מתחיל לזרום הנהר, על כך שהם עוצרים את זרימת המים לעיראק עם מספר סכרים. לפי הסטטיסטיקה הרשמית שנמדדה במדינה, כמות המים שזרמה לשטחה של עיראק פחתה ל-35% בלבד מהממוצע שלה במאה האחרונה. יחד עם זאת, שגריר טורקיה בעיראק, עלי ריזה גוניי, דרש מעיראק בתגובה להשתמש במים הזמינים בצורה יעילה יותר, זאת בטענה כי המים מבוזבזים ברובם בעיראק. הטענות הללו מבוססות על כך שחקלאים עיראקים נוטים להציף את שדותיהם, כפי שעשו מאז ימי התרבות השומרית העתיקה, במקום להשקות אותם - פעולה שמובילה לבזבוז רב יותר של מים".

(3) ראו סקירה במאמר:
Yom-Tov, Y. and Geffen, E., 2006. 'Geographic variation in body size: the effects of ambient temperature and precipitation'. Oecologia, 148 pp. 213-218.
(4) אם נתייחס למבנה פשוט כקוביה הרי שאם הצלע שלה 1 ס"מ, שטח הפנים 6 סמ"ר והנפח 1 סמ"ק כלומר היחס שטח פנים/נפח הוא 1:6. אם אורך הצלע 2 ס"מ שטח הפנים 24 סמ"ר והנפח 8 סמ"ק והיחס 1:3. בקוביה בעלת צלע באורך 3 ס"מ שטח הפנים 54 סמ"ר והנפח 27 סמ"ק כלומר היחס 1:2.

 

 

מקורות עיקריים:

Meiri, S. and Dayan, T., 2003. 'On the Validity of Bergmann's Rule'. Journal of Biogeography, Vol. 30, (3), pp. 331-351.
Salewski, V. and Watt, C., 2016. 'Bergmann's rule: A biophysiological rule examined in birds', Oikos 126(2)

 



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר