מה לא השתעבד ליהורם הרשע?

הרב דב קדרון

כתובות צ ע"א

מי שחייב כסף לכמה בעלי חובות בשטר, וקרקעותיו משועבדים לאותם חובות, סדר הגבייה הוא לפי סדר החובות, כל מי שקדם חובו גובה קודם למי שחובו מאוחר יותר.

בגמרא מובאת המחלוקת בקשר לבעל חוב מאוחר שקדם וגבה לפני בעל החוב המוקדם, האם יש תוקף לגבייתו, ולהלכה סבורים רוב הראשונים והפוסקים שאין לזה תוקף – מה שגבה לא גבה.

על פי זה הסביר הרב מהר"ש פרימו (מובא בראש דוד להחיד"א פרשת חיי שרה) את מאמר הנביא אלישע לאישה מנשי בני הנביאים (מלכים ב ד, ב): "מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת", כי על פי מדרש חז"ל אותה אישה הייתה אשתו של עובדיה הנביא, שלווה כסף בריבית מיהורם בן אחאב, שהיה הנושה שרצה לקחת את שני ילדיה לעבדים.

מכיוון שאותה אשה הייתה צריכה שיתברכו הנכסים שבבית, ונכסים של רשע אינם ראויים לברכה, ומכיוון שבעלה עובדיה לווה ברבית, כל מה ששייך לו גם לא ראוי לברכה, ואותם נכסים שמשועבדים למלווה, המלך יהורם בן אחאב הרשע גם הם אינם ראויים לברכה, לכן שאל אותה אלישע: "מה יש לך בבית", והדגיש: מה יש לך, שתפסת לכתובתך, כי מכיוון שהשעבוד שלך על נכסי בעלך קדם לשעבוד של יהורם, ומכיוון שבעל חוב מאוחר אינו יכול לגבות את חובו לפני בעל החוב המוקדם, הנכסים שמשועבדים לָך – ראויים לברכה.