החיוב למנוע קלון מאביו
הרב דב קדרון
כתובות צא ע"ב
כאשר אדם נפטר והשאיר אחריו חובות כספיים שלא שולמו על ידו, והוריש לבניו מטלטלים, על פי דין הגמרא המטלטלים הללו אינם משועבדים לחובות ולא יכול המלווה לגבות אותם, כי שעבוד היה חל רק על קרקעות (בדורות מאוחרים יותר תיקנו הגאונים שגם מטלטלים ישתעבדו לחובות).
האם בכל זאת צריכים הבנים היורשים לשלם את החובות של אביהם מתוך המטלטלים שירשו?
החתם סופר (שו"ת חו"מ סימן קעז) מסביר שבפריעת החוב על ידי הבנים יש אומנם מצוות כיבוד אב, אולם כיוון שהמטלטלים הללו כבר שייכים ליורשים, הם אינם חייבים לקיים בהם את מצוות כיבוד אב, כי להלכה נפסק שהילדים אינם חייבים להוציא מכספם כדי לקיים את מצוות כיבוד אב.
אכן, בנוסף למצוות כיבוד אב יש גם חיוב מדרבנן על הילדים למנוע קלון ובושה מאביהם, ולצורך זה הם צריכים לעשות כל דבר שלא יגרום להם לחסרון כיס.
הוא מסביר שרש"י והרמב"ם חולקים בשאלה האם יש חסרון כיס בתשלום חובות של אביהם מתוך המטלטלים שירשו מאביהם. לדעת רש"י אין זה נחשב חסרון כיס, כי לא מדובר בהוצאה מכספם הפרטי, ולכן הם חייבים מדרבנן לשלם את החובות, אך אין כופים אותם לעשות זאת, ואילו לדעת הרמב"ם מכיוון שהם נהפכו להיות הבעלים של המטלטלים – זה נחשב חסרון כיס בשבילם לשלם מהם את חובות אביהם, ואין בזה אפילו חיוב מדרבנן.
