קניית ארבעת המינים בצ'ק

הרב דב קדרון

כתובות צב ע"א

בגמרא מדובר על "ראובן שמכר שדה לשמעון וזקפן עליו במלוה", כלומר: הקונה לא שילם עבור השדה, אלא התחייב לשלם למוכר את הכסף בתור חוב, ונחלקו הראשונים האם התחייבות כזו דינה כתשלום כסף עבור השדה או לא.

בעל שו"ת דבר אברהם (חלק א סימן לט) כותב שזוהי מחלוקת כללית שנוגעת להרבה עניינים, כגון מי שכתב שטר חוב על עצמו שהוא מתחייב לאשה כך וכך ותתקדש לו בזה, או למוכר שיקנה בזה, האם התחייבות זו היא ככסף לקידושין ומקח, ואשה מקודשת ושדה מכורה, או שמא אין דינה ככסף.

עניין זה חשוב בקשר למכירת חמץ לגוי לפני פסח, כי אם התחייבותו של הגוי לשלם אינה נחשבת כקניין כסף אז צריך לדקדק שמהעירבון שמקבלים בית הדין מהקונה יגיע פרוטה לכל אחד ואחד מבני הקהלה המוכרים את חמצם, וכך סבור בעל שו"ת באר יצחק (או"ח סימן א), אולם הדבר אברהם (הנ"ל) חלק עליו, וכתב שלדעת רוב הראשונים התחייבות לשלם דינה כתשלום כסף, ולכן די בכך ואין צורך בתשלום פרוטה לכל אחד מהמוכרים.

עניין זה חשוב גם בקשר לקניית ארבעת המינים לפני סוכות, שכן אם הקונה נותן צ'ק למוכר, אזי רק אם התחייבות לשלם נחשבת כתשלום כסף - ארבעת המינים שייכים לקונה ומקיים בזה את מצוות "ולקחתם לכם – משלכם". אמנם יש מהפוסקים האחרונים שסבורים שגם לפי הדעה שהתחייבות לשלם אינה נחשבת כתשלום כסף, בימינו יש אפשרות להחשיב מסירת צ'ק כקניין סיטומתא.