האיש המבוגר / רפי זברגר

כתובות צה ע"א

הקדמה 

המשניות ממשיכות לעסוק בנושאי גביית החוב מנכסים משועבדים.
כהקדמה למשנה בעמוד א' בה נעסוק במאמר זה, ניזכר במספר הלכות הקשורות לנושא:
1. כל הנכסים של הבעל משועבדים לתשלום כתובת האשה – מטלטלין וקרקעות.
2. אם הבעל מכר קרקע לאחר נישואיו, הרי הקרקע ממשיכה להיות משועבדת לאשה, אם וכאשר תבקש לגבות כתובתה.
3. אם הבעל נשוי למספר נשים, כל הקודמת לנישואין קודמת לגביית הכתובה, מנכסים בני חורין (ברשות הבעל או יורשיו) או מנכסים משועבדים (בידי קונים שקנו לאחר הנישואין).
4. אשה רשאית למכור או למחול על הזכות שלה בכתובתה. 
 

הנושא

מי שהיה נשוי שתי נשים, ומכר את שדהו, וכתבה ראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך
אדם שנשא שתי נשים, ומכר את אחת משדותיו המשועבדות לכתובה (2). לאחר המכירה כתבה האשה לקונה כי אם וכאשר תתבע את הכתובה, מול קונה זה לא יהיה לה דין ודברים, כך שלא תוכל לתבוע אותו (4).
לאחר זמן מת הבעל ולא נשארו נכסים לגבות את הכתובה מלבד הנכס המשועבד לאותו קונה, ושווי הנכס מספיק רק לכתובה אחת.
השניה מוציאה מהלוקח
למרות שלאשה הראשונה זכות ראשונית לגבות את הכתובה (3), מכוח הפקעתה מדין ודברים עם הלוקח היא מנועה מלתבוע אותו, ולכן האשה השנייה מוציאה את כתובתה מקונה זה.
וראשונה מן השניה
לאחר שהאשה השנייה גבתה את הקרקע, יש זכות לאשה הראשונה לגבות ממנה. שכן, אמנם היא מנועה מלגבות מהקונה, אך אינה מנועה מלגבות מצרתה (אשה שנייה), וזאת מכוח זכות ראשונית שיש לה בגביית הכתובות.
והלוקח מן הראשונה,
לאחר שהאשה הראשונה גבתה מן האשה השנייה, הקונה הראשון מממש את האחריות שקיבל בקניית הקרקע, ובא לתבוע מן האשה הראשונה, שכן, ביחס אליו אין לה זכות, ולכן היא חייבת למסור את הקרקע לקונה.
וחוזרות חלילה,
לאחר שהקרקע חזרה לקונה, הרי שוב חוזר המהלך שתואר לעיל: אשה שנייה גובה מן הקונה, אשה ראשונה גובה מן האשה השניה והלוקח גובה מן האשה הראשונה, וכך חוזר התהליך עד אין סוף. בעולם המחשבים קוראים למצב זה ''לופ אינסופי''.
כיצד ניתן לעצור את הלופ האינסופי הזה?
עד שיעשו פשרה ביניהם.
אומרת המשנה כי אין ברירה וחייבים להגיע לפשרה כדי לא להישאר במצב משפטי אינסופי המתיש ומייגע אשר אינו מוביל לשום מקום. מעירים מפרשים כי אין צורך בעשיית פשרה בין כל שלושת המרכיבים את הפלונטר, אלא מספיק ששנים מהם יעשו פשרה ביניהם, ובזה היתרנו את הלופ האינסופי.
• אם שתי הנשים תעשנה פשרה ביניהן – הראשונה לא תגבה שוב מן השניה, וכך נעצר ''הלופ''.
• אם הראשונה תעשה פשרה עם הקונה – נעצר ''הלופ'' בכך שהקונה לא יגבה שוב מן הראשונה.
• אם השניה תעשה פשרה עם הקונה – השניה לא תגבה שוב מן הקונה, והעסק נעצר.
וכן בעל חוב
הגמרא מסבירה מקרה דומה זה באופן הבא: ראובן לווה מיהודה מאה כסף והיו ברשותו שתי קרקעות, כאשר כל אחת שווה חמישים. ראובן מכר אותם באחריות לשני אנשים, שמעון ולוי. יהודה אמר ללוי: דין ודברים אין לי עמך (בדומה לקנין שהאשה עשתה עם הלוקח ברישא). יהודה טורף משמעון את הקרקע בשווי חצי מההלוואה. שמעון, שלקחו ממנו את הקרקע, טורף מלוי (היה ראשון באחריות), וחוזר ויהודה וטורף משמעון, וחוזר חלילה.
וכן אשה בעלת חוב.
מקרה דומה לקודם, אך הפעם אשה הינה בעלת החוב אשר גובה את חובה. 
  

מהו המסר

אנו מכירים מצבים בם ישנה מריבה, התקוטטות בין אנשים עד בלי די. לפעמים מדובר בשני אנשים, אך פעמים מספר האנשים המעורבים במריבה גדול יותר. לא תמיד כולם רבים עם כולם, אך יש מספיק מריבות בתוך הקבוצה שניתן לכנותה ''ריב קבוצתי''. ריב זה כאמור לא נגמר, ממשיך וממשיך ללא הפסקה, ''לופ אינסופי''.
מה עושים? כיצד יוצאים מהפלונטר הזה? איך ניתן לעצור את המריבה שלא נגמרת?
אדם אחד או יותר מבין הניצים חייב להיות ''האיש המבוגר'' שמנסה לעשות פשרה. מנסה למצוא כיצד ניתן לעצור את המריבה, ולהגיע לעמק השווה. אם רק שניים ''משלימים'' ביניהם, כבר משתנה האווירה. אחרים רואים כי ''ניתן גם אחרת''. מבינים כי לא חייבים לריב, וכך אפשר למצוא את הדרך לצאת מאותו לופ שלא נגמר.
נשתדל למנוע מלהיות מעורבים במצבים כאלו, ואם כבר נכנסנו למצב זה, נהיה אנחנו ''האיש המבוגר'' שימצא את הדרך הטובה והיעילה לעשות פשרה בין חלק מהאנשים, ובכך ימשיך התהליך בתקווה שישרור השלום בין כל חברי הקבוצה.
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]