סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

דקדוקי סופרים השלם
מכון התלמוד הישראלי השלם

יד הרב הרצוג

"חדא מתלת גאיז"


ורבא מאי טעמא לא אמר כרבה?
אמר לך: מי קתני בפני נכתב לשמה בפני נחתם לשמה?
חדא מתלת גאיז חדא מתרתי לא גאיז.


מה הן "תלת"? מה הן שלוש המילים שמתוכן יש חשש שהשליח ישמיט אחת?

רש"י וריטב"א (מהדורת מוסד הרב קוק) פירשו, ששלוש התיבות הן:
1. בפני
2. נכתב
3. לשמה
הקושי הוא, שהשליח מעיד גם "בפני נחתם לשמה", ואם כן יש שש תיבות.
צריך לומר שהמילים "בפני נחתם לשמה" עדות נוספת היא, ומונים אותה לחוד.

בתוספות הרא"ש פירש שה"תלת" הן:
1. בפני נכתב
2. בפני נחתם
3. לשמה
וזה לשונו: " 'בפני נכתב' קרי חד; 'בפני נחתם' – חד; וחד 'לשמה'."
ודבריו תמוהים: הרי תיבת 'לשמה' נמצאת פעמיים, ואם כן יש ארבע תיבות, ולא שלוש.

קושיה זו מיושבת על פי גירסת כתב יד רומי מס' 130, המופיעה בדקדוקי סופרים השלם על מסכת גיטין (עמ' יב) שבהוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם. נוסח הגמרא לפי כתב-יד זה הוא:

מי קתני בפני נכתב ובפני נחתם לשמה?


היינו: תיבת "לשמה" הראשונה חסרה. נוסח כזה הועתק גם בתוספות הרא"ש, וכן בחידושי הרשב"א ובחידושי הר"ן. לפי נוסח זה אכן יש בתשובת רבא שלשה עניינים, ולא ארבעה.

יצויין כי לפי שו"ת אור זרוע ח"א סימן תרצט, עיקר הוכחת רבא היא מדלא קתני 'בפני נחתם לשמה', דבזה בסתמא לא משמע לגמרי לשמה כמשמעו שאינו מזוייף. לפי פירוש זה נוח יותר לא לגרוס "לשמה" הראשון, כמו בגירסת כתב-יד רומי הנ"ל.


השמטה שאינה במקומה

רש"י ד"ה לא גייז:
וממילא שיילינן ליה אי נכתב לשמה ואמר אין אי נמי סתמא (לשמה) קא מסהיד.

התיבה "לשמה" נדפסה בסוגריים עגולים, כלומר: היא נידונה למחיקה. וכך נכתב בגליון התלמוד: ס"א אינו, כלומר: בספרים אחרים תיבה זו – "לשמה" אינה נמצאת. והלומד עומד ותמה: מה ראו למחוק תיבה זו? הרי זה מה שבא רש"י להשמיענו, שגם אם יאמר השליח בפני נכתב, מסתמא מתכוון הוא שנכתב לשמה.

הגהה זו נמצאת רק בדפוסים האחרונים, מדפוס פראג משנת תר"ב ואילך. מקור ההגהה הוא, ככל הנראה, על פי הספר מגדל דוד. מחבר ספר זה, הכולל חידושים ופלפולים על מסכת גיטין (נדפס בשאלוניקי בשנת שנ"ז) הוא רבי דוד בן רבי יעקב הכהן, שהיה תלמידו של המהרש"ל, רבי שלמה לוריא בעל חכמת-שלמה וים-של-שלמה. הרבה מהגהותיו הובאו בגליון מסכת גיטין בשם מ"ד. אך ברור שבעניננו נפלה טעות בספר מגדל דוד, ומחברו כלל לא התכוון למחוק את התיבה "לשמה", וכפי שיבואר.

במגדל דוד הביא את הנוסח המתוקן בלשון זה:

וממילא שיילינן ליה אי נכתב לשמה ואמר אין א"נ סתמא קא מסהיד ואמר ומיהו וכו', ס"א ועיקר. וכן לעיל (דף ב עמוד ב) לשון התוס' בד"ה לפי וכו': ואומר ר"י דמסתמא לשמה קא מסהיד, כדפי' הקונטרס נמי בסמוך וכו'.


אם אכן כוונתו היא למחוק את התיבה "לשמה", תמוהה מאד ראייתו מהתוס', שהרי אדרבה הציטוט מדברי התוספות סותר, שהרי שם נמצאת תיבת "לשמה". ועוד קשה אריכות הלשון: אילו רצה בעל מגדל-דוד לציין את מחיקת התיבה "לשמה", די היה בכמה מילות קישור כדי לציין זאת.

אלא כך פתרונו: בדפוס ויניציה משנת רפ"ו (הדפוס שעמד לנגד עיניו של מחבר הספר מגדל דוד, כמוכח ממקומות נוספים) נשמט מדברי רש"י הקטע "ואמר אין אי נמי סתמא לשמה". סיבת הטעות היא דילוג תיבות מ"לשמה" עד "לשמה". כל כוונת מחבר מגדל-דוד היתה לתקן טעות זו.

לפי נוסחת דפוס וינציה רפ"ו, אין כלל ברש"י איזכור שסתמא לשמה, לכן הביא בעל מגדל-דוד אסמכתא להגהתו מדברי התוס', שכתבו שגם רש"י פירש כאן שסתמא לשמה. זהו פשר אריכות הלשון בספר מגדל-דוד.

לפי זה, צריכים אנו לומר שבספר מגדל-דוד נפלה טעות בהעתקה, ונשמטה תיבת "לשמה". אבל המדפיסים האחרונים, שלא הכירו את נוסח דפוס וינציה רפ"ו, ולא מצאו שינוי בין הלשון שלפנינו לבין הלשון במגדל-דוד, זולת זה שהשמיט את המלה "לשמה", הגיהו מה שהגיהו.

השינוי הנוסף במגדל-דוד ביחס לנוסח שלפנינו הוא, שהוסיף בסוף: "ואמר". אבל אין זו הגהה, אלא כך העתיק מדפוס ויניציה שהיה לפניו.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר