גבורות מרפאות / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
נדרים ח ע"ב
דאמר: אין גיהנם לעולם הבא, אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה, שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו'.
"אין רע יורד מלמעלה", ו"טבע הטוב להיטיב", אלו משפטים שאנחנו אמונים עליהם, ובוודאי שכך הם. העניין הוא שכאשר ישנם קשיים, קצת קשה להתחבר לרעיונות הללו, והשאלה היא האם יום אחד נבין ונראה כיצד הדברים הם אכן כך?
תשובה לזה אומר רבי לייבלה איגר (תורת אמת פרשת תולדות ד"ה "ואלה תולדות יצחק בן אברהם"), שעומד על הנקודה שאברהם מייצג את הטוב והחסד, בעוד שיצחק מייצג את הגבורה. אולם, הפסוק הזה מזכיר לנו שאברהם הוליד את יצחק, ומשמעות הדבר היא שבעצם בגבורה ובנוקשות של יצחק, מסתתר החסד של אברהם.
העניין הוא שבמציאות הנוכחית, שבה אור ה' מכוסה, קשה לראות כיצד החסד מסתתר בתוך הגבורה. ומה שגלוי לעין הוא רק מה שנראה באופן חיצוני; שחסד הוא חסד, וגבורה היא גבורה.
אולם, דברי הגמרא כאן מלמדים אותנו שלעתיד לבוא הקב"ה יוציא את האור הגדול, אור של גבורה, כך שהוא ישמש מקור של רפואה, ואז נוכל לראות כיצד אור כל כך חזק שעל פניו הוא ביטוי של גבורה יכול להכיל בתוכו תוכן של חסד.
אלא שהעניין הזה יבוא לידי ביטוי דווקא אצל הצדיקים, שמלכתחילה אימנו את עצמם לחפש את חסד ה' בזמנים של קושי וגבורה, ואילו הרשעים שלא עשו זאת, אכן יסבלו מעודף האור שיהיה לעתיד, ויראו בו דבר שלילי.
ובנקודה זו מסתתר הסוד, חייבים לדבוק באמונה הזו שהכל טוב גם בזמנים שנראים כזמנים של גבורה והסתר, משום שהדבקות הזו בסופו של דבר תוביל לכך שכשסוף סוף יאיר האור ויזרח עלינו, הוא יהיה לנו מקור של נוחם ורפואה.
