דיבור לא מושלם / רפי זברגר
נדרים ב ע''א
הקדמה
בסייעתא דשמיא אנו מתחילים היום ללמוד מסכת נדרים. נקדים מספר הקדמות למסכת:
1. נדר הוא החלת איסור על חפצא מסוימת (החפץ נאסר על האדם), ושבועה הינה החלת איסור על האדם (גברא). בדרך כלל לשון נדר הוא ''הרי זה'' ולשון שבוע הוא ''הרי עלי''. אך ייתכן נדרים גם בלשון ''הרי עלי'' אם החלות היא על החפץ.
2. הכלל הבסיסי בנדרים הוא ''הלך אחר לשון בני אדם''. כלומר, אם לשון הנודר מלמדת כי הנודר התכוון לנדור, הרי שהנדר יחול.
3. לשון רגילה של "נדרי איסור" היא בלשון איסור או בלשון קרבן (נאסר משום קודשים).
4. יש צורך גם בכוונה לנדור, ואם יש לשון טובה ללא כוונה, או כוונה ללא דיבור בפה – אין הנדר חל.
5. ישנם שני מושגים שהמסכת עוסקת בהם לא מעט: כינויים וידות. כינוי הינו לשון נדר אך לא בלשון הרגילה (כמפורט בסעיף קודם) וידות הן אמירה חלקית של הנדר ללא סיום ברור.
6. נזירות הינה סיווג משנה של נדר, ובכך נאסרים על הנודר יין ומוצריו, להיטמא למתים ולהסתפר ולהתגלח.
נלמד את המשנה הראשונה, וניכנס דרכה לנושאי המסכת.
הנושא
כל כינויי נדרים כנדרים, וחרמים - כחרמים, ושבועות - כשבועות, ונזירות - כנזירות.
הרישא של המשנה עוסקת בכינויים (כמפורש בהקדמה) וקובעת כי הם תקפים של כמו "הדבר" עצמו, לכל הנושאים המנויים במשנה: נדר, חרם (נדר בלשון חרם), שבועות ונזירות.
האומר לחברו מודרני ממך, מופרשני ממך, מרוחקני ממך, שאני אוכל לך, שאני טועם לך - אסור.
לשונות אלו נקראים ידות, כיוון שהנודר החסיר את המרכיב של האיסור, או מרכיב הקרבן המקביל לאיסור (סעיף 3 לעיל). פוסקת המשנה כי ידות נדרים כנדרים (וכן בחרמים, שבועות ונזירות).
מנודה אני לך – רבי עקיבא היה חוכך בזה להחמיר.
נדר בלשון נידוי הינו ספק האם הכוונה לנידוי ואז אינו נדר או לשון ''ריחוק'' ואז ניתן לומר שזהו כינוי לנדר. רבי עקיבא מסתפק בכך ומחמיר מספק, בניגוד לחכמים (אינם מוזכרים במשנה אלא רק בגמרא) הסוברים שאין כאן חשש נדר כלל.
מהו המסר
נושא נדרים באופן כללי מלמדנו כמה כוח יש לדיבור היוצא מפינו. מעבר לחובה מוסרית כללית של קיום הבטחות, הרי שהתורה נתנה תוקף הלכתי מחייב לקיים את הנדר/שבועה ואם אדם לא מקיימו עובר על לאו דאורייתא.
היום למדנו כי גם ''דיבור לא מושלם'' כמו כינויים או ידות נחשב לדיבור מחייב כמו "דיבור תקין". משמעות הדבר שיש להיזהר, לא רק בדיבור מפורש של נדר, אלא גם בלשונות פחות חד משמעיים אשר ניתן להבינן כלשון איסור ונדר.
ואם בנדרים עסקינן הרי שניתן להסיק גם על דיבורים אחרים. אין ספק שלמשל, דיבור אסור כמו לשון הרע ורכילות הינו דיבור פסול מכל וכול, אך גם ''לשון הרע לא מושלם'' כמו ''כינוי'' או ''ידות'' של לשון הרע הינו פסול ואסור.
נשתדל לדבר טוב ולשמור עצמנו מכל הלשונות האסורים, המושלמים ואילו שאינם מושלמים.
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]
