כי לא יראני האדם וחי (לג,כ)
בגמרא יבמות מט,ב מסופר שמפסוק זה הקשה מנשה מלך יהודה על הנביא ישעיהו שאמר (ו,א) "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא", ובשל קושיה זו הרגו.
בעל תורה-תמימה תמה על מנשה: הרי בתורה עצמה כבר נמצאת סתירה זו, שנאמר (שמות כד,י) "ויראו את אלוקי ישראל", ומה לו כי ילין על ישעיהו? והוא מתרץ שמשום כך האריכה הגמרא לצטט את מלוא הפסוק בישעיהו, ולא הסתפקה ב"ואראה את ה'", אלא הוסיפה גם "יושב על כסא רם ונשא", כי את הפסוק בפר' משפטים "ויראו את אלוקי ישראל" פירשו התוס' בקידושין מט,א (וכן הוא בתרגום אונקלוס) שהכוונה היא שראו את יקרת ה' וכבודו. פירוש זה לא ניתן להאמר בפסוק בישעיהו, כיון שבו כתוב גם "יושב על כסא", הרי שמדובר בעצמותו של ה', כביכול.
יפה! אבל המעיין בדקדוקי סופרים השלם שבהוצאתנו ימצא שיש כתבי יד (ילקוט אגדות כת"י מונטפיורי 88, וגמ' כת"י מוסקבה ג"ב 594 – כת"י מספרד מקודם הגירוש), וכן בילקוט שמעוני ובכמה מהראשונים, ושם מצוטט בגמרא רק חלקו הראשון של הפסוק מישעיהו, "ואראה את ה'" בלי התוספת "יושב... ונשא". ואולי היא הנותנת: מה ראו שאר כתבי היד והדפוסים הראשונים להאריך במקום שניתן לקצר כמו בכתבי היד הנ"ל, אם לא בשביל תירוצו של התורה-תמימה?
