כבודה של ארץ ישראל
לפני חגה של ארץ ישראל, יום העצמאות, ראוי שנדבר בכבודה, אשר לו דאגו חז"ל בקובעם שלערים המוקפות יהיה דין מיוחד בפורים (קוראים בט"ו) אך התאריך הקובע יהיה "מימי יהושע בן נון", כיון שבזמן מרדכי ואסתר היתה ארץ ישראל חרבה.
התחבטו הראשונים בבעיה אם גם בחוץ לארץ נוהג דין ערים המוקפות. אחת הראיות היא ממגילה ה,ב: "רב אסי קרא מגילתא בהוציל בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. איכא דאמר: אמר רב אסי: האי הוצל דבית בנימין מוקפת חומה מימות יהושע היא." היו כמה אמוראים בשם רב אסי, אחד מהם היה בבלי, חברו של רב כהנא; והאחר ארץ ישראלי, תלמידו של ר' יוחנן וחברו של רב אמי. הוצל נזכרת שוב בכתובות קיא,א, כעיר בבבל שלא תסבול חבלי משיח. ואם כך, מוכח שהוצל שבבבל היתה מוקפת חומה מימות יהושע, וקראו בה את המגילה בט"ו.
אלא שבגמרא שלפנינו כתוב: "הוצל דבית בנימין", ואם כך אולי מדובר בהוצל אחרת, הוצל הנמצאת בארץ ישראל בחלקו של שבט בנימין. הבעיה היא שגם בכתובות נקראת עיר זאת "הוצל דבנימין". הגירסאות לא יוכיחו פה הרבה, כיון שיש גירסאות שאינן גורסות בגמ' במגילה "דבית בנימין", ויש שאינן גורסות זאת בכתובות. בין 26 ערי בנימין שבספר יהושע (יח,כא-כח) לא נזכרת הוצל, ואם כך אולי מדובר בבנימין בבלי שהוא בעל העיר.
