"תשובת פתח" ו"תשובת חרטה"

הרב דב קדרון

נדרים כא ע"ב

שתי דרכים יש להתיר נדרים: א. חרטה, כלומר שהנודר מתחרט על שנדר ומבין שעשה טעות מלכתחילה. ב. פתח, כלומר שלא הייתה מצידו טעות גמורה בנדר, אלא שנודע לו משהו שאילו היה יודע אותו בזמן הנדר, על דעת כן לא היה נודר.

הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל (על התשובה, עמ' 107, מובא בלקט ביאורי אגדות) ביאר ששני סוגים אלו של התרת נדרים הם על פי הרגש ועל פי השכל: "חרטה" היא על פי רגש - לא בנדר חלה טעות או שינוי, אלא בי עצמי. אם נראה לי אתמול חשוב, למשל, כי אעבור לגור בבית יפה, בסביבה עשירה, הרי דבר זה נראה לי עתה חסר טעם וחסר שחר. לעומת זאת, ההיתר על פי "פתח", הוא היתר על יסוד השכל. כאן בא אדם אצל החכם לבקש היתר מפני ששכלו הוא עתה מעמיק יותר, בשל יותר ממה שהיה קודם, והוא מבין עתה יותר ממה שהבין אתמול.

על פי זה הוא כתב שיש שני סוגי תשובה המקבילים לשני סוגי התרת הנדרים:

תשובה אחת היא כ"תשובת חרטה" והשניה הינה כ"תשובת פתח". התשובה המקבילה לחרטה היא תשובת הרגש, זו מתחילה ברגש החרטה על העבר ונגמרת בקבלה שכלית על להבא.

היפוכה בתשובה השנייה, זו המקבילה לפתח, שבה מתחיל תהליך התשובה בקבלה על להבא, מתוך מחשבה שכלית שאדם מבין שהלך בדרך לא טובה, אך עדיין אינו מרגיש זאת, ולאחר מכן כאשר הוא מרגיש ומפנים את השינוי שעליו לעבור הוא גם מתחרט על העבר.