גודל הזהירות בכיבוד אב
הרב דב קדרון
נדרים כו ע"א
בגמרא מסביר רבה את מחלוקת התנאים לגבי אדם שראה מרחוק קבוצת אנשים אוכלים מפירותיו, ואסר עליהם את הפירות בנדר, אולם לאחר שהתקרב ראה שאביו ביניהם, וכמובן שלא רצה לאסור את הפירות על אביו, ולכן הוא אומר שאילו היה יודע שאביו נמצא שם, בוודאי לא היה אומר: "כולכם אסורים", וגם לא היה אומר "כולכם אסורים חוץ מאבא", כי הוא כל כך מקפיד על כבודו של אביו, שלא היה רוצה שאפילו לרגע קט יהיה מובן מדבריו שאביו בכלל האיסור, אלא אילו היה יודע שאביו ביניהם היה אומר: "פלוני ופלוני אסורים ואבא מותר".
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר שמות כ, יב) כותב שמכאן לומדים עד כמה הבינו חז"ל שאדם חושש בכבוד אביו, ואינו רוצה שבדבריו יהיה מקום שאפשר לטעות אפילו לרגע אחד שגם אביו כלול בנדרו, וזאת אף על פי שאנשים אחרים לא שומעים את דבריו, כי אדם כל כך חרד לכבוד הוריו, עד שחושש להוציא מפיו ביטוי שיכול להישמע כזלזול בכבוד אביו אפילו לרגע אחד, אפילו בינו לבין עצמו.
הוא הוסיף שהאנשים הגדולים זכו בגלל הכיבוד אב המיוחד שלהם, כגון הגר"ח מבריסק שאי אפשר לתאר את גודל כיבודו לאביו, וכן אצל החזו"א ומשפחתו היה כיבוד הורים בצורה נפלאה, וכן אביו של המהר"ל מפראג רצה לנסוע עם יתר חבריו ללמוד בישיבה, וכיון שאביו היה זקן והוצרך סיוע נשאר לעזור לו בביתו, ומאוד נצטער על זה שלא יכול היה לנסוע, ובשכר זה זכה לבנים גדולים מאוד כמהר"ל ואחיו.
