סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

לאפוקי מאי? לאפוקי דגים ועופות – שיטות רבייה בבעלי חיים

 

"מתניתין: הנודר מן הילודים מותר בנולדים, מן הנולדים אסור מן הילודים, רבי מאיר מתיר אף בילודים, וחכמים אומרים: לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוולד ... וחכמים אומרים: לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להוולד. לאפוקי מאי? לאפוקי דגים ועופות (נדרים, ל ע"ב). 

פירוש: משנה הנודר מן הילודים מבינים שכוונתו לאלה שכבר נולדו ולכן מותר בנולדים לאחר הזמן שנדר. אבל מי שנודר מן הנולדים אסור אף מן הילודים כבר. רבי מאיר מתיר אף בילודים בעבר, שלדעתו דיקדק הנודר לאסור עליו רק אלה שיוולדו. וחכמים אומרים: לא נתכוון זה כשאמר "נולדים" אלא במי שדרכו להוולד, ואין לדקדק בלשון זו, אלא ודאי התכוון לכל הנולדים בכל זמן ... שנינו במשנתנו: וחכמים אומרים שכאשר אומר "נולדים" אסור אפילו מן הילודים, ולדעתם לא נתכוין זה אלא שנודר מכל מי שדרכו להוולד. ומעירים: לאפוקי מאי [להוציא את מה]? לאפוקי [להוציא] דגים ועופות שאינם נולדים אלא יוצאים מן הביצים, אבל "נולדים" משמעו כל אלה שנולדים מרחם אימם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

נושא מרכזי: שיטות רבייה בבעלי חיים


סוגייתנו מתארת את שיטת הרבייה של דגים ועופות כמנוגדת לבעלי חיים אחרים. מפרש רע"ב (נדרים, פ"ג מ"ט): "אלא ממי שדרכו להוליד - כגון אדם ובהמה, לאפוקי עופות ודגים שאין מולידים אלא מטילים ביצים". שאלה שאולי יש לשאול היא מדוע הגמרא ציינה רק את העופות והדגים כיוצאים מכלל אלו שדרכם להוליד הרי קיימות קבוצות רבות נוספות המטילות ביצים כזוחלים וחרקים למשל. לכאורה התשובה לשאלה פשוטה ומובנת מאליה שהרי רק בין העופות והדגים אנו מוצאים מינים טהורים שיש מקום לנדור מלהנות מהם. במחשבה נוספת השאלה התעוררה אצלי מחדש משום שגם בין הזוחלים יש מינים מטילי ביצים. אמנם מינים אלו אינם מותרים באכילה אך ראויים למטרות אחרות כמו למשל שימוש בעורותיהם. כראיה לכך שההנאה הנאסרת אינה מוגבלת רק למאכל ניתן למצוא בכך שגם האדם נאסר. מאידך גיסא נזכיר את החגבים (למשל הארבה) המתרבים על ידי הטלת ביצים ולא הוזכרו למרות שהם מותרים באכילה (תמונה). כמוצא מהתלבטות זו אציע שהגמרא מנתה רק את העופות והדגים בין המינים שאינם מולידים משום שהם הקבוצות העיקריות המוכרות לכל.

העובדה שעופות מטילים ביצים ידועה לכל ואין צורך להבהיר אותה. לעומת זאת הטענה שדגים מטילים ביצים דורשת תוספת הסבר ואכן אנו מוצאים אותה בגמרא בעבודה זרה (מ ע"א): "אמר רב ברונא אמר רב: קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה. רמי ליה עולא לרבי דוסתאי דמן בירי, מדקאמר רב: קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה, מכלל דדג טמא אית ליה עובר, ורמינהי: דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים? סמי מכאן עוברן. א"ל רבי זירא: לא תיסמי, תרוייהו מטילי ביצים נינהו, אלא זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים"(1) (עבודה זרה, מ ע"א). מפרש רש"י: "עוברן - ביצים שלהן. משריץ - דג עצמו במעי אמו. זה משריץ מבחוץ - דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת ועומדת מאליה בחול אבל דג טמא משריץ מבפנים במעי האם לאחר שנגמרין ביציו במעיו". ההבחנה של רבי זירא בין דגים מטילי ביצים הטהורים לבין דגים משריצים הטמאים מקבילה ברוב רובם של מיני הדגים להבחנה בין בעלי קשקשים וחסרי קשקשים. שני מאפיינים אלו מבדילים בדרך כלל בין שתי מחלקות דגים. רוב הדגים שייכים למחלקת דגי הגרם כלומר דגים בעלי שלד המורכב מעצם, עורם מכוסה קשקשים אופייניים והם מתרבים על ידי הטלת ביצים. הדגים הטהורים נכללים במחלקה זו. המחלקה השנייה היא מחלקת דגי הסחוס בעלי שלד סחוסי ללא גרם. עור דגי הסחוס עבה ומשובץ בקשקשים קטנים קשים עשויים אמאייל שלא ניתן לנתקם בקלות ומסיבה זו הם נחשבים דגים טמאים. מהעת העתיקה ובמידה מצומצמת עד ימינו משתמשים בעורם לצורך החלקת מוצרי עץ. ראו במאמר "המטה והעריסה משישופם בעור הדג").

המינים השייכים למחלקה זו מתרבים בדרך כלל על ידי השרצה כלומר הצעירים בוקעים מהביצים בתוך גוף הנקבה ויוצאים ל"אוויר העולם" כשהם כבר בעלי כושר תנועה. בלשונו של רבי זירא: "זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים". בדרך כלל האבחנה בין שתי הקבוצות תקפה אך קיימים מעט יוצאים מן הכלל. במחלקת דגי הגרם קיימים כמה מינים המתרבים על ידי השרצה כמו גמבוזיה, גופי, סייפן ומולי ממשפחת הגמבוזיים. כאמור לעיל קיומם של מינים אלו אינו מהווה סתירה לכלל שטבעו חכמים משום שהתפוצה הטבעית של אבות המוצא של מינים אלו היה בדרום ארה"ב ומרכזה ולא היו מוכרים באזורנו. יתר על כן, מינים אלו אינם דגי מאכל ולא הייתה חשיבות לקביעת מעמדם.

 

להקת ארבה בקיבוץ סעד, 1955          צילם: ELDAN DAVID

 

הרחבה

בעולם הטבע בכלל אנו מבחינים בשתי שיטות רבייה ראשיות: זוויגית ואל-זוויגית. שתי שיטות אלו קיימות בצורות חיים שונות ורחוקות מאד זו מזו כמו למשל צמחים, בעלי חיים, פטריות ועוד. רבייה זוויגית היא רבייה הכרוכה במפגש של תאי מין משני טיפוסים (בדרך כלל תא מין זכרי עם תא מין נקבי). רבייה אל-זוויגית היא רבייה המתבצעת על ידי חלוקת תאים שמקורה בהורה אחד בלבד. בצמחים למשל רבייה אל-זוויגית או בשמה האחר רבייה וגטטיבית היא רבייה בה מתפתחים צמחים חדשים כתוצאה מהתחלקות תאים שאינם תאי מין. למשל חלוקה של פקעות, התפתחות שורשים מענף או עלים שניתקו מצמח האם או ייצור שתילים בעזרת תרבית רקמה. שיטת רבייה זו נקראת גם שיבוט משום שבתהליך זה המטען התורשתי של הצאצאים זהה למטען של הוריהם. היתרון בשיטת הרבייה הזוויגית הוא בכך שהיא מבטיחה מגוון גנטי גדול יותר במין דבר המגדיל את ההסתברות להצלחה בהתמודדות עם תנאי סביבה מגוונים או משתנים.

למרות שהדבר מפורסם פחות בקרב אלו שאינם מצויים ברזי הביולוגיה הרי שרבייה אל-זוויגית קיימת גם בבעלי חיים במיוחד בקבוצות פרימיטיביות. למשל לאחר חיתוך הפלנריה, מין תולעת ריסים, לכמה חלקים כל אחד מהם ישלים את עצמו לפרט שלם. ההידרה הקרובה לאלמוגים עשויה להצמיח מצידי גופה ניצנים ההופכים לאחר מכן לפרטים מושלמים. במינים רבים קיימת תופעה הנקראת רביית בתולין (פרתנוגנזה) שבה נקבה יכולה להשריץ פרטים רבים בדמותה ללא התערבות זכר.

בשורות הבאות אסקור את שיטות הרבייה הזוויגיות בעולם בעלי החיים. החלוקה הראשית של שיטות אלו היא על פי מקום ההפריה: א. הפריה חיצונית שבה הזכר מפרה את הביציות לאחר שהופרשו על ידי הנקבה לסביבה. שיטה זו נפוצה בדגים ובדו חיים. ב. הפריה פנימית שבה תאי הזרע מוחדרים לגוף הנקבה. החדרה זו עשויה להתבצע על ידי החדרת תאי הזרע ישירות לתוך הנקבה על ידי איבר מיוחד (2) או בעקיפין על ידי הנחת תיק זרע על משטח חיצוני דוגמת הקרקע וקליטתו על ידי הנקבה לאחר מכן. מנגנון מסוג זה קיים למשל בעקרבים שבהם הזכר מפריש תיק ביצים על הקרקע ונקלט על ידי הנקבה לאחר שהיא נגררת על ידו עד שפתח המין שלה ניצב מעל התיק.

בבעלי חיים בעלי הפריה חיצונית התפתחות הצאצאים מתבצעת תמיד בתוך הביצה ואילו בבעלי חיים בעלי הפריה פנימית אנו מוצאים 3 שיטות עיקריות:

א. הטלת ביצים (Ovoparity).

ב. הולדה (Viviparity).

ג. השרצה (Ovoviviparity).

השרצה היא צורת רבייה בבעלי חיים המהווה כעין צורת ביניים בין הטלת ביצים והולדה. בצורה זו העובר מתפתח בתוך הביצים הנשמרות בתוך גוף האם עד הבקיעה. השרצה והולדה דומות זו לזו בכך שההפריה פנימית והצעירים נולדים חיים. בשונה מהולדה הרי שבהשרצה אין קשר שלייתי והצעירים מוזנים על ידי שק החלמון. גוף האם מבצע חילופי גזים (נשימה) דבר הקיים גם במטילי ביצים. שיטת רבייה זו קיימת בצורות חיים מימיות רבות כדגים, זוחלים וחסרי חוליות. במקרים רבים הצעירים בדו-חיים בוקעים כלרוות ועוברים גילגול (מטמורפוזה) מחוץ לגוף האם.

חלוקה מדעית מדוייקת יותר של צורות הרבייה, בהתבסס על הקשר בין הביצית המופרית (zygote) וההורים, מתארת 5 שיטות:

Ovuliparity – ההפריה חיצונית וקיימת בדרך כלל בפרוקי רגלים ודגים ורוב הדו-חיים.

Oviparity – ההפריה פנימית, הנקבה מטילה ביציות מופרות כביצים המכילות כמות גדולה של חלמון. שיטה זו אופיינית לעופות.

Ovo-viviparity - שמירה על הביצית המופרית בגוף הנקבה או הזכר ללא אינטראקציה טרופית (trophic - אספקת חומרי מזון) בין הביצית המופרית וההורים. לדוגמה: בסוסון הים הביצים מוחזקות על ידי הזכר בכיס מיוחד. בצפרדעת דרווין הביצים המופרות מתפתחות בתוך שק הקול של הזכר. במין צפרדע אחר (Rheobatrachus) הביצים המופרות מתפתחות בחלל הבטן.

Histotrophic viviparity - הביצים המופרות מתפתחות במוביל הביצים וניזונות על ידי קניבליזם "תוך רחמי". טריפת ביצים או "אחים". הדבר קיים בכמה כרישים ובסלמנדרה השחורה (Salamandra atra)

Hemotrophic viviparity - חומרי ההזנה מסופקים על ידי הנקבה בדרך כלל על ידי שלייה. צורת רבייה זו קיימת ברוב היונקים (יוצאים מן הכלל הם יונקי הכיס). הצפרדע Gastrotheca ovifera נושאת את צאצאיה על גבה ומזינה אותם בעזרת זימים מיוחדים.

 


(1) פירוש: אָמַר רַב בְּרוּנָא אָמַר רַב: קִירְבֵי (מעי) דָגִים וְעוּבָּרָן (ביצים של דגים) אֵין נִקָּחִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה מי שידוע בו שהוא מוכר רק דגים טהורים. ובענין זה רָמֵי לֵיהּ [השליך לו, הראה לו סתירה] עוּלָּא לר' דּוֹסְתַּאי מִן המקום בִּירִי: מִדְּקָאָמַר [ממה שאמר] רַב: קִירְבֵי דָגִים וְעוּבָּרָן אֵין נִקָּחִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה, מִכְּלָל הדברים אתה למד שדָּג טָמֵא אִית לֵיהּ [יש לו] עוּבָּר, וּרְמִינְהִי [והשלך, הקשה על כך] ממה ששנינו בברייתא: דָּג טָמֵא מַשְׁרִיץ כלומר, הוא מוליד ולדות חיים, ודָּג טָהוֹר מַטִּיל בֵּיצִים! ענה לו: סְמֵי [מחק] מִכָּאן עוּבָּרָן. אָמַר לֵיהּ [לו] ר' זֵירָא: לָא תִּיסְמֵי [אל תמחק], תַּרְוַיְיהוּ [שניהם], גם הטהורים וגם הטמאים, מְטִילֵי בֵיצִים נִינְהוּ [הם], אֶלָּא זֶה הדג הטהור מַשְׁרִיץ מִבַּחוּץ שמטיל ביצים ומהן בוקעים דגים, וְזֶה הדג הטמא מַשְׁרִיץ מִבִּפְנִים, הוולדות בוקעים מן הביצים בתוך גוף הדגה.
(2) איבר זה איננו בהכרח איבר המין. בעכבישים למשל תאי המין מוחדרים לנקבה על ידי הזכר בעזרת רגלבחנין.

 



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 
 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר