וכו'
מלה קטנה לנו וכו' שמה, מסתירה היא אחריה עולם ומלואו. המתחיל בציטוט או ברשימה של פריטים, די לו אם יכתוב וכו', וסבור אתה שהוא יודע הכל, אלא שרק מחמת הקיצור הסתיר את כל ידענותו מתחת מלה זו. אך לעיתים היא חסרה, ובלעדיה הכל חסר. הגמרא (עירובין כז,א) באה להוכיח ש"אין למדין מן הכללות", כיון שברשימה אחת של דברים שאינם נחשבים לדברי מאכל והמתחילה במילה "כל", נמצאים המים והמלח, אבל אין בה כמהין ופטריות שאינם מגידולי קרקע. רשימה זו לדעת הפוסקים (רי"ף, רמב"ם ושולחן-ערוך) מונה את המאכלים שמערבים בהם עירובי חצרות ותחומין, וממילא משמע שגם מים ומלח וגם כמהין ופטריות אין מערבים בהם. וכך נפסק להלכה בשו"ע או"ח שפו,ה.
אבל הגר"א הוכיח שהפטריות הן דבר מאכל, שהרי מסופר על האמורא שמואל שהיה אוכל אותם בקינוח סעודתו וכך מצטרף לזימון (ברכות מז,א). הכיצד אומרת אפוא הגמרא בעירובין שאין מערבים בכמהין ובפטריות?
הגר"א פוטר בעיה זו ע"י הוספת המילה וכו'. נסו נא לקרוא את השורות הבאות בלי המילה וכו' (שאותה נניח בין סוגריים מרובעים), ושוב עם מילה זו:
בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח [וכו']. ותו ליכא?! והא איכא כמהין ופטריות? אלא שמע מינה אין למדין מן הכללות.
לפי הגר"א הקושיה כלל איננה מדיני עירוב, אלא מהמשכה של המשנה בעירובין, שעוסקת במעות מעשר שני, מה ניתן לקנות בהן בירושלים. המשנה אומנם פותחת בדין "בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח", אבל מיד היא ממשיכה: "והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח". ועל כך שואלת הגמרא מכמהין ופטריות, שלגביהם כתוב בתחילת הספרא: "ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך... אין לי אלא כל דבר שהוא וולד וולדות הארץ וגדולי קרקע, יצאו כמהין ופטריות", שאותם לא ניתן לקנות בכסף מעשר שני. והרי המשכה של המשנה לא הובא בגמרא, אלא ראשיתה בלבד? את זאת השלים הגר"א במילה קטנה - וכו'.
