חשיבות הגיבוי / רפי זברגר

נדרים מא ע''א
 

הקדמה 

ממשיכים בנושאי ביקור חולים, ובמאמר זה נתמקד בהשלכות נוספות של מחלה על החולה. 
 

הנושא

אמר רבי חייא בר אבא: אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר (תהלים ק''ג, ג'): הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי:
רבי חייא מקשר בין מחלה לבין מצבו הרוחני של החולה, וקובע כי רפואת הגוף תלויה בחזרה בתשובה, וכל עוד לא חזר בתשובה ולא נמחלו עוונותיו, אין החולה מתרפא מחוליו.
רב המנונא אמר: חוזר לימי עלומיו, שנאמר (איוב ל''ג, כ''ה): רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו.
רב המנונא מוסיף ואומר נקודה מעניינת לגבי רפואת החולה. הוא אינו חוזר למצבו שהיה לפני החולי, אלא חוזר לימי נעוריו. לימים בהם היה צעיר ובעל כוח ומרץ. כלומר המחלה ''עשתה לו טוב'' ומשפרת את מצבו לעומת שהיה לפני החולי.
ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיו (תהלים מ''א, ד') - אמר רב יוסף: לומר, דמשכח למודו.
נראה כי רב יוסף חולק במידת מה על רב המנונא ולומד מהפסוק בתהלים כי המחלה גורמת לאדם לשכוח את שלמד.
אולי אפשר לומר כי כוונת רב המנונא שהחולה המבריא חוזר לימי עלומיו כך ששוכח את כל שלמד בדרך...
רב יוסף חלש, איעקר ליה למודיה, אהדריה אביי קמיה.
ואכן מסופר על רב יוסף כי הוא אמנם חלה ושכח את תלמודו, ואביי כל פעם הזכיר לו מחדש, כתיאור הגמרא מיד:
היינו דבכל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף: לא שמיע לי הדא שמעתא, אמר ליה אביי: את אמריתה ניהלן, ומהא מתניתא אמריתה ניהלן.
רב יוסף בהרבה מקומות בש''ס אומר על דברי תורה כי הוא לא שמע אותם, ואז אביי מזכיר לו כי הוא למדם מרב יוסף רבו, ומזכיר לו גם את מקור הלימוד ממשנה או ברייתא.
לכאורה היה ניתן לומר כי רב יוסף בעצם חרץ את גורלו לאחר שאמר את דינו, בבחינת ''ברית כרותה לשפתים'' (חולה שוכח לימודו), אך מהסיפור הבא נלמד שלא רק רבי חייא שכח את תלמודו..
כי הוה גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא, אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון. לסוף חלש רבי, אהדר רבי חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה, שיתא אזדו.
רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה היה מסביר כל לימוד שלו בשלושה עשר אופנים. מתוך שלושה עשר אופנים אלו לימד את רבי חייא תלמידו שבעה מהם (יש להבין מדוע?). לאחר שחלה רבי, גם הוא שכח את תלמודו, ורבי חייא תלמידו חזר והזכיר לו את שבעת הפנים שרבי לימדו, אך ששת הפנים הנוספות נשכחו ''והלכו להם'' עד ש...
הוה ההוא קצרא הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו, אזל רבי חייא וגמר יתהון קמי קצרא, ואתא ואהדר יתהון קמי רבי.
הכובס של רבי יהודה הנשיא היה שומע את לימודו של "מעסיקו", וכנראה היה בעל זיכרון טוב כך שזכר את כל שלושה עשר פנים שרבי למד על כל הלכה והלכה! הלך רבי חייא לאותו כובס ולמד ממנו חזרה את כל ההסברים וחזר והשלים לרבי יהודה הנשיא גם את ששת הפנים שהיו חסרים לו.
כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא, אמר ליה רבי: אתה עשית אותי ואת חייא.
כשפגש רבי יהודה הנשיא את אותו כובס, אמר לו כי הוא ''עשה'' טובה גדולה לרבי חייא ולעצמו (לרבי יהודה), בכך שהזכיר להם את לימודם.
איכא דאמרי, הכי קא אמר ליהל: אתה עשית את חייא, וחייא עשה אותי.
יש הגורסים כי רבי אמר לכובס שהוא ''עשה'' את רבי חייא, ולאחר מכן רבי חייא ''עשה'' אותו (את רבי). 
 

מהו המסר

• אכן יש למחלות השפעות על החולה, עד כדי שלפעמים משכחים את הלימוד, וצריך לחזור ולשנן שוב.
• מסיפורי שכחת התלמוד של רב יוסף ורבי, ושתלמידיהם הזכירו להם את ששכחו, אנו למדים כמה חשוב ''לגבות'' את הלימוד שלנו. במקרה שלהם הם לימדו את תלמידיהם ובכך תורתם נשמרה במקום אחר. אם אמנם קרה המקרה והם שכחו, יש מקור ממנו אפשר לחזור וללמוד בשנית.
בעידן הטכנולוגי שלנו, ניתן להשתמש גם באמצעים דיגיטאליים, כמו הקלטת אודיו/וידיו ואח''כ גיבוי במדיה אחרת (ענן או דיסק גיבוי וכדו'). ניתן גם לפרסם במדיות שונות, כמו פורטלים ייעודיים (למשל ''פורטל הדף היומי''), או אפילו ברשת חברתית המאפשרת זאת. באופן זה אנו משמרים ומגבים את שלמדנו, דבר הנותן לנו וגם לאחרים אפשרות לשמוע, לראות וללמוד שוב ושוב.
• התופעה המעניינת בסיפורו של רבי היא הכובס. מי הוא אותו כובס שנמצא בביתו של רבי, ומחובר אליו שעות רבות, עד כדי שיכל לחזור על שלושה עשר אופני הסבר לדבר תורה אחד? יש להניח כי היו לא מעט נושאים תורניים אשר הכובס שמע, הפנים וזכר, ובסופו של דבר יכל לשחזר וללמד את רבי חייא או אפילו את רבי בעצמו.
זוהי בהחלט תופעה לא מצויה ולא שכיחה, אך היא מלמדת אותנו להתייחס בכבוד לכל אדם, גם אם הוא עוזר, משרת וכדו'. במקרים נדירים ניתן לגלות אצלו יכולות שאינן מצויות בדרך כלל, לפתחן ולשכללן.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]