טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין – עוזרר קוצני

 

"אשכחן רבי יהודה דמודי לרבנן בזיתים ובענבים. רבנן דמודו ליה לרבי יהודה בשאר פירות מנלן? דתניא: סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין, אבל לא ברמונים. ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים" (שבת, קמד ע"א).

פירוש: אשכחן [מצאנו] בברייתא שהובאה מקודם ר' יהודה דמודי לרבנן [שמודה לשיטת חכמים] בזיתים ובענבים, שבין אם יצאו המשקים לרצון בין לא לרצון הריהם מכשירים לקבל טומאה, ואולם רבנן דמודו ליה [חכמים שמודים לו] לר' יהודה בשאר פירות שיש הבדל בין אם הכניסן למשקים או לאוכלים מנלן [מנין לנו]? דתניא [שכן שנינו בברייתא]: סוחטין בפגעין (שזיפים) ובפרישין (חבושים) ובעוזרדין, אבל לא ברמונים, כיון שהדרך לסחוט אותם, שכן של בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים בימות החול. נמצא שבשאר פירות, שאינם רמונים ותותים, מודים חכמים לר' יהודה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: עוזרר קוצני     שם באנגלית: Spiny Hawthorn    שם מדעי: Crataegus azarolus var. aronia     

שם נרדף במקורות: עוזרדין      שמות בשפות אחרות: ערבית - זערור


נושא מרכזי: לזיהוי העוזרדין

 

ראו בהרחבה במאמר "והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין" (שבת, לח ע"א). לקריאה הקש/י כאן.

השימוש בפירות שונים לסחיטה – "סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין" (שבת, קמד ע"ב).

 

תקציר: לפני שנפנה לזהות את העוזרדין במשמעות המקובלת שלהם, כשם של עץ פרי, נקדים שמילה זו מוזכרת בבבלי (עירובין, לד ע"ב) גם במשמעות שונה ככינוי לקנים קשים.

העוזרד הוא כנראה עץ בר בסוג עוזרר בעל פרי דמוי תפוח קטן הניתן לאכילה אם כי בעל איכות ירודה. מסיבה זו הוא נמנה במשנה (דמאי, פ"א מ"א) בין "הקלין שבדמאי". למרות שאין בדברי רב חמא בר חנינא הגדרה מדויקת לגודל פירות העוזרד משתמע מהם שמדובר בפירות קטנים למדי שההשוואה אליהם ממחישה עד כמה הצטמקו הביצים.

בארץ ניתן למצוא כמה מינים של הסוג עוזרר ובעיקר העוזרר הקוצני והעוזרר האדום. לענ"ד העוזרדין שבסוגייתנו הם בעיקר תת המין (או המין) עוזרר קוצני, הנפוץ מאד בחורשים בארץ, שפירותיו הבשלים צהובים דבר ההולם את תיאורו במשנה בכלאים כבעל פרי "לבן". לאחד ממופעיו פירות גדולים יותר בקוטר 1.2-1.5 ס"מ בצבע לבנבן והוא נמכר בשווקים על ידי הערבים. אמנם דווקא השם הלטיני של העוזרר האדום (Crataegus azarolus) קשור לשם הערבי "זערור" אך על פי הטקסונומיה המקובלת בימינו העוזרר הקוצני נחשב כתת מין של העוזרר האדום. בין המפרשים ניתן למצוא שתי אסכולות זיהוי עיקריות הקשורות לטווח התפוצה של העוזרר. האסכולה ה"ערבית" מזהה את העוזרד עם העוזרר משום שתפוצתו היא מזרח ים-תיכונית ואילו האסכולה ה"אירופית" מזהה את העוזרד עם אחד או יותר ממיני הסוג חוזרר (sorbus) שטווח תפוצתו מקיף גם את אירופה. הזיהוי המקובל בין החוקרים על פי אסכולה זו הוא בן-חוזרר החורש. מעניין להיווכח, ששתי האסכולות מזהות מינים קרובים מבחינה טקסונומית בעלי פירות דומים בגדלם, מרקמם וטעמם.

 

תמונה 1. עוזרר קוצני - פריחה		תמונה 2. עוזרר קוצני - פירות בשלים        צילמה: שרה גולד

  

תמונה 3. עוזרר אדום         צולם בגן הבוטני האוניברסיטאי		תמונה 4. עוזרר אדום         צולם בגן הבוטני האוניברסיטאי

  

תמונה 5. עוזרר קוצני - פירות  צילמה: תהילה רענן בגן הבוטני האוניברסיטאי		תמונה 6. בן-חוזרר תרבותי - שימו לב לעלים המנוצים        צילמה: תהילה רענן בגן הבוטני האוניברסיטאי

 

רשימת מקורות:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 223-225).
חיים צבי אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 55-56, 105-109).  

לעיון נוסף:

בצמח השדה: עוזרר אדום, עוזרר קוצני


 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)