טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין – חבוש מאורך 

 

"אשכחן רבי יהודה דמודי לרבנן בזיתים ובענבים. רבנן דמודו ליה לרבי יהודה בשאר פירות מנלן? דתניא: סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין, אבל לא ברמונים. ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים" (שבת, קמד ע"א). 

פירוש: אשכחן [מצאנו] בברייתא שהובאה מקודם ר' יהודה דמודי לרבנן [שמודה לשיטת חכמים] בזיתים ובענבים, שבין אם יצאו המשקים לרצון בין לא לרצון הריהם מכשירים לקבל טומאה, ואולם רבנן דמודו ליה [חכמים שמודים לו] לר' יהודה בשאר פירות שיש הבדל בין אם הכניסן למשקים או לאוכלים מנלן [מנין לנו]? דתניא [שכן שנינו בברייתא]: סוחטין בפגעין (שזיפים) ובפרישין (חבושים) ובעוזרדין, אבל לא ברמונים, כיון שהדרך לסחוט אותם, שכן של בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים בימות החול. נמצא שבשאר פירות, שאינם רמונים ותותים, מודים חכמים לר' יהודה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: חבוש מאורך      שם באנגלית: Quince      שם מדעי: Cydonia oblonga

שם נרדף במקורות: פריש, חבושא, חובשין, עובשין, אספרגל      שמות בשפות אחרות:  ערבית - ספרג'ל


הנושא המרכזי: מהם פרישין? חלק א' – הצעות זיהוי

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על החבוש המאורך הקש/י כאן.

 

הפרישין הם צורת הרבים של הפרי "פריש" המוזכר בתוספתא (סוכה, ליברמן, פ"ב הל' ט'): "אם אין לו אתרוג לא יטול עמו לא רמון פריש ולא דבר אחר וכו'". במשנה בעוקצין (פ"א מ"ו) מוזכרים הפרישין ברשימה של מיני פירות בעלי עוקצים: "עוקצי תאנים וגרוגרות והכלוסים והחרובים הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין, רבי יוסי אומר אף עוקץ דלעת. עוקצי האגסין והקרוסטמלין והפרישין והעוזרדין עוקץ דלעת טפח עוקץ קונרס טפח וכו'". מהמשנה במסכת כלאים (פ"א מ"ד) ניתן להסיק שמדובר במין קרוב ודומה לעוזרדים ולכן הם אינם כלאים זה בזה: "ובאילן האגסים והקרסתומלין והפרישים והעוזרדים אינם כלאים זה בזה וכו'" (על העוזרדין ראו במאמר "והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין" (שבת, לח ע"א)).

המשנה במעשרות (פ"א מ"ג) מספקת לנו פרט מבנה חשוב: "החרובין משינקדו וכל השחורים משינקדו האגסים והקרוסטומלין והפרישים והעוזרדים משיקרחו וכל הלבנים משיקרחו וכו'". מפרש הרמב"ם: "משיקרחו, משיהא בהן בהרות לבנות, וזה נעשה בהן כשתסור הכישות מעליהן לפיכך אמר משיקרחו, נגזר מן קרחת שהיא נשירת השערות מן הראש. ואמרו בתלמוד משינקדו משיעשו נקודות נקודות שחורות, משיקרחו משיעשו קרחות לבנות". הר"ש מפרש באופן דומה: "משיקרחו - פירות הללו כשהן בוסר מכוסין בשערות דקות וכשמתחילין להתבשל מתקרחין מעט מעט ובגמר בישולן נופל הכל והן לבנים ובירו' (שם) א"ר חנינא בר פפא משיעשו קרחות קרחות לבנות".

מפתח חשוב לזיהוי הפרישין הוא דברי הירושלמי במסכת כלאים (וילנא, פ"א הל' ד'): "גמרא: פרישין. אמר רבי יונה: אספרלגין. ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן פריש לקדרה אלא מין זה בלבד". מדברי הירושלמי עולות שתי נקודות חשובות. רוב המפרשים זיהו בין השם אספרגלין והשם הערבי של החבוש "ספרג'ל" (سفرجل = sfarjal). הנקודה השניה היא התיאור "... שאין לך מין אילן פריש לקדרה אלא מין זה בלבד". הכוונה לכך שהחבוש (תמונות 1-4) החי קשה ולכן אינו נאכל אלא אם כן בושל זמן ממושך. כתב בעל "תפארת ישראל" (יכין, עוקצין, שם): "והפרישין. קוויטען. אמרינן בירושלמי למה נקרא שמו פרישין, מדאין לך מין פרי עץ פריש לקדרה [ר"ל שאינו ראוי לאכילה עד שיבשלנו], אלא זה בלבד, ונקראים בש"ס גם כן בשם חבושין, כדאמרינן [ביצה כ"ו ב'] וכן אתה מוצא באפרסקין וחבושין".

רוב ככל המפרשים והחוקרים מזהים את הפריש כפרי הנקרא בעברית בת זמננו בשם חבוש. מפרש כאן רש"י: "פריש - קורוני"א". ד"ר מ. קטן(1) מתקן ל"קודוינ"ץ". במסכת שבת (מה ע"א) כתב: "חבושין - קויינ"ץ". בברכות (מג ע"ב) אנו מוצאים: "אמר מר זוטרא: האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא אומר ברוך שנתן ריח טוב בפירות". שם מפרש רש"י: "חבושין - קודוניי"ש בלעז". בשני המקומות גורס ד"ר משה קטן: קודוינץ (codoinz) = חבושים. הלע"ז בפירושי רש"י זהה לשם החבוש באנגלית. המפרשים המסורתיים השתמשו בשמות הנרדפים של החבוש בשפות שהיו מוכרות להם. הריבמ"ץ (כלאים, שם) פירש: "והפרישין. ירושלמי א"ר יוחנן ספרגלים, ולמה נקרא שמן פרישין, שאין לך פריש לקדירה אלא זה בלבד, ובלעז קוטוניי, לשון יווני קידוניא". השם "קוטוניי" מזכיר את השם Quitte בגרמנית. מקור השם העברי חבוש הוא אולי בגלל המעטה הפלומתי(2)  שנראה כ"חובש" את הפרי (בדומה ל"חבוש בבית האסורים") או אולי בגלל תכונת הפרי לגרום לעצירות (חבש = עצר)..

 

תמונה 1. עץ חבוש נושא פירות        באדיבות משפחת סמואל		תמונה 2. חבוש  מאורך - פריחה      צילם:  Manfred Heyde

 

תמונה 3. חבוש מאורך		תמונה 4. חבוש עטוף ב"פלומה"

 

למעשה רק שני מפרשים ואולי שלושה חרגו מההסכמה הכללית (קונצנזוס) לגבי זיהוי הפריש והם רבי אליהו מנחם מלונדריש ורבי בנימין מוספיא בעל "מוסף הערוך". גם הרא"ש פירש כרבי א. מ. מלונדריש אך ייתכן והדבר נעשה בעקבותיו. נראה ששני הפירושים התבססו על פרשנות הירושלמי.

רבי א. מ. מלונדריש פירש בפירושו הראשון: "פי' על פי הירושלמי פרונ"ש שכל מינו פרוש מקדירה שאין מבשלין ממנו". הרא"ש (כלאים, שם) פירש "פרישין - פרונ"ש בלעז". הכוונה לשזיף אירופי (Prunus domestica) (תמונה 5). ייתכן שפרי זה נאכל בעיקר חי כמקובל גם היום ולכן נאמר עליו "שאין מבשלין ממנו". בפירושו השני זיהה גם רבי א. מ. מלונדריש את הפריש כחבוש.

פירוש שלישי אנו מוצאים במוסף הערוך (ערך "פריש) שגם הוא מתבסס על דמיון השם פריש לשם המדעי (לטיני) של הפרי (שמות הפירות בסוגריים הם תוספת כותב המאמר).

"פירוש בלשון רומיי פרי ועץ ידוע והוא מין תפוח אצל עוקצו חד והולך ומתעבה (אגס) והעוזרד הנקרא כן בלשון ישמעאל הוא פרי כמו פריש אשר בלשון ישמעאל נקרא אגאץ. אבל האגס נקרא בשם זה בלשון ישמעאל והוא פרי מלא מיץ ובתוכו גרעין כמו שקד קטן (שזיף אירופי). והקרוסטומלין נקראים בלשון יון כרסומלין פירוש פרי של זהב והוא הנקרא בלשון ישמעאל ברקוק (משמש) וצורתו כמו אגס ולכן חלקו אם הם כלאים ואם יהיו פירות אלו כדברי המפרשים בודאי כלאים הם. ואל תתמה על דברי רבי יוסי שאומר איספרגלין אשר בלשון ישמעאל קוראים כן לחבושים כי אולי בזמנו היו קוראים כן במקום רבי יוסי לפרי הנקרא בלשון ישמעאל היום אגאץ. כי שמות הפירות משתנים מלשון ללשון במקומות ובזמנים נפרדים ואיני כמקיים דברים אלו אלא דברי סברא הם וה' ינקנו משגיאות"(3).

רבי בנימין מוספיא הסיק מתוך הדמיון בין פריש ובין פירוס (Pyrus) שפריש הוא הפרי הנקרא בלשוננו אגס (Pyrus communis) (תמונה 6). על דבריו העיר ח. י. קאהוט (ערך "פריש"):

"... אבל בכ"ז כשגגה יוצא מלפני השליט בלשונות כי פריש איננו לשון רומי pirus אבל הוא מין חבושים ובלשון ישמעאל ספרגל Quitte וכפירוש רבינו ורב האי גאון לעוקצין פ"א מ"ו ועיי"ע אספרגל וע' חבש ומ"ש ... והדרש פריש לקדירה אגדה בעלמא הוא אבל על כל פנים מוכח שאינם נאכלים חי כדרך חבושין כידוע".

הצעת זיהוי נוספת הועלתה על ידי ע. לעף שזיהה את הפריש עם המין חבושן גרמני (Mespilus germanica) (תמונה 7). מין זה מקורב לסוג עוזרר (Crataegus) שאינו גדל באזורנו. פירותיו קטנים בגודל 2-3 ס"מ ובכך הוא דומה לעוזרר הקוצני (Crataegus azarolus) (תמונה 8) שהותר להכליאם זה בזה. העובדה שהחבוש גדול בהרבה מהעוזרר ולמרות זאת הם מותרים בהכלאה אומרת דרשני.

 

תמונה 5. שזיף אירופי		תמונה 6. אגס          צילם: Johannes Maximilian

 

תמונה 7. חבושן גרמני          צילם: Andrew Dunn		תמונה 8. עוזרר קוצני         צילמה: שרה גולד

 

 

---

(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
(2) החבושים המצויים בשוק בימינו חסרים את פלומה זו או משום שהם מזן שונה או משום שהם עברו ניקוי לקראת השיווק.
(3) בשורות הבאות אצטט כמה משפטים מדברי בעל "מוסף הערוך" ואנסה לפרשם:

"והקרוסטומלין ... פירוש פרי של זהב" כלומר משמש (prunus armeniaca) שצבעו זהוב. פרי זה נקרא בספרד, ארץ מוצאו של רבי בנימין מוספיא, בערבית ברקוק (بارقوق). "וצורתו כמו אגס" הוא דומה בצורתו (ולא בצבעו) לשזיף אירופי (Prunus domestica). "... ולכן חלקו אם הם כלאים ואם יהיו פירות אלו כדברי המפרשים בודאי כלאים הם". במשפט זה מתייחס בעל "מוסף הערוך" למחלוקת בין התנא במשנה בכלאים לבין בית שמאי האוסר את הרכבות אלו: "בשוקי של צפורי היו מרכיבין קרוסטמיל על גבי עוגס. מצאן תלמיד אחד אמר להן אסורין אתם. הלכו וקצצום באו ושאלו ביבנה אמרו מי פגע בכם אינו אלא מתלמידי בי רב שמיי" (תוספתא, כלאים, ליברמן, פ"א הל' ד'). הוא דוחה את זיהוי הפריש כחבוש משום שהוא בוודאי כלאים עם שאר המינים. משתמע מדבריו שהוא סבר כדעת רב שכל ארבעת המינים ("האגסים והקרסתומלין והפרישים והעוזרדים") אינם כלאים זה בזה ולא שהם נימנו כזוגות: "שלמן בר לוי אחוי דזבדי בר לוי בשם רבי יהושע בן לוי כולהון זוגות זוגות. רב אמר כולהון מין אחד" (ירושלמי, וילנא, כלאים, פ"א הל' ד'). 

רשימת מקורות:

ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"ס (עמ' 239-240).
י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 219-222).

לעיון נוסף:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 126-129).
 
 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)