דבש תמרים / נדרים נג ע"א

הרב ירון בן צבי

דף יום-יומי, תורת הר עציון

המשנה בסוגייתנו עוסקת בשאלה אם אדם שנדר הנאה ממאכל מסוים, כגון תמרים, נאסר גם ביוצא ממנו – בדבש התמרים: רבי יהודה בן בתירא סובר שאם התולדה מכוּנה בשמו של המאכל, 'דבש תמרים', הנודר אסור גם בה, ואילו חכמים מתירים גם במקרה זה. אולם, לעיל בדף נב ע"ב מצינו שלכולי עלמא אדם שנדר מן החלב אסור גם במי החלב, ב'קום', אם מקובל לכנותם 'קומא דחלבא', ואם כן, מדוע במקרה של דבש תמרים התירו חכמים?

אפשר שהתשובה לכך היא שה'קום' לא השתנה מהותית כשהוּצא מן החלב, בעוד דבש התמרים השתנה מהותית ביציאתו מן התמרים (וכן ביחס ל'חומץ סתווניות' הנזכר במשנה, שאף הוא השתנה מהותית כשנסחט).