טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

והם מתאוים לכלי פשתן - פשתה תרבותית 

"הנני הולך לעמי, לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך. עמך לעם הזה מיבעי ליה? א"ר אבא בר כהנא כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו באחרים. אמר להם: אלהיהם של אלו שונא זימה הוא, והם מתאוים לכלי פשתן" (סנהדרין קו ע"א).

שם עברי: פשתה תרבותית   שם באנגלית: Flax   שם מדעי: Linum usitatissimum

שם נרדף במקורות: כיתנא, בוץ


נושא מרכזי: מדוע בני ישראל התאוו לכלי פשתן?

לנושאים נוספים העוסקים בפשתה תרבותית - הקש/י כאן.

במקרא מוזכרים הפשתן ומוצריו פעמים רבות בשמות שונים (פשתים, בד, שש, בוץ וכתונת) אך בהתייחס לגידולו הוא מוזכר פעם בודדת במכת הברד: "והפשתה והשערה נכתה, כי השערה אביב והפשתה גבעל (שמות, ט' ל"א). מפרש תרגום אונקלוס: "וכתנא וסערי לקו ארי סערניא אביבין וכתנא גבעולין". גם בתרגום יונתן נקראת הפשתה כתנא אלא שגבעל מתורגם לפוקלין: "וכתנא וסרתא לקון, ארום סרתא הוות כסירא, וכיתנא עבד פוקלין". לדעת חלק מהחוקרים הפוקלין הם הלקטי הזרעים (ראה בתמונה). מפירוש רש"י נראה שהוא מבין שהגבעול הוא כמשמעותו היום: "והפשתה והשעורה נכתה - נשברה לשון פרעה נכה. נכאים. וכן לא נכו וכו' .... כי השעורה אביב - כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו. וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה". אנו מוצאים כאן מחלוקת כיצד להסביר את העובדה שהפשתה ניזוקה במכת הברד. אפשרות אחת היא שההלקטים כבר הספיקו להתפתח והברד גרם לנזק ליבול הזרעים שבתוכם ואפשרות שניה שבשלב הזה כבר התקשו הגבעולים ולכן הברד גרם לשבירתם. חשוב לשים לב לכך שבניגוד למקובל היום, בשפות שונות, לכנות את צמר הגפן בשם כותנה הרי ששם זה מקורו בטעות והכותנה (כתנא) היא שם נרדף לפשתן כפי שמצאנו בתרגומים לעיל. הפשתן מוזכר בעשרות רבות של מקומות במשנה ובגמרא בהקשרים שונים ולא נוכל לדון בכולם במסגרת זו ונסתפק במעט הקשור לסוגייתנו.

הפשתה כפי שהיא נקראת בתנ"ך או פשתן שהוא השם במשנה ובתלמוד הוא צמח חד שנתי ממשפחת הפשתיים (Linaceae). המין התרבותי פשתה תרבותית (תמונה 1) בויית כנראה מהמין פשתה צרת עלים (תמונה 2). רמז לקרבה ביניהם ניתן לראות בעובדה שהם מכליאים זה עם זה. את המין התרבותי ניתן למצוא גם כצמח בר פליט תרבות. בארץ גדלים 8 מינים השייכים לסוג פשתה והנפוץ בהם הוא הפשתה השעירה (תמונה 4) שפריחתה הצפופה צובעת בוורוד את החבל הים תיכוני באביב.

תפוצתה הטבעית של הפשתה משתרעת ממזרח לאגן הים התיכון עד הודו וכפי הנראה היא בויתה באזור הסהר הפורה. היא גודלה לראשונה באגן הים התיכון ובדרום אסיה. פשתה גודלה באופן נרחב במצרים העתיקה ונמצאו ציורי קיר המתארים את גידול הצמח ואת דרכי עיבודו. גידול הפשתה ועיבודה היה מוכר גם ליוונים, הרומאים והעברים. גידול הפשתה בארץ קדום כפי שאנו לומדים מהמסופר בספר יהושע (פרק ב'). המרגלים שנשלחו מהשיטים וגיעו לביתה של רחב ביריחו, הסתתרו בין גבעולי הפשתה שהונחו לייבוש על גג ביתה. על פי הפירוש המקובל בין החוקרים לכתובת על לוח גזר: "יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה)" - חודש עקירת הפשתה - יש לנו עדות לגידול הפשתה על ידי אבותינו בארץ לפחות מתקופת שלמה (המאה ה-10 לפנה"ס). מניחים שגידול הפשתה הגיע לארץ בימי קדם ממצרים ונמשך עד לכיבוש הערבי.

הד לדומיננטיות של מצרים בגידול הפשתה ניתן למצוא בפרק "משא מצרים" בישעיהו (י"ט). קללת מצרים כוללת פגיעה במקורות עושרה כאשר אחד מהם הוא גידול הפשתה ועיבודה: "ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי" (ישעיהו י"ט ט'). המלבי"ם מפרש בדומה לפרשנים האחרים אך באופן מפורט יותר: "ובשו - היו המצרים מרויחים ע"י הפשתה שגדל לרוב במצרים, שש ובד וחטובות אטון מצרים כנודע בקורות ימי קדם, עתה גם זה יכרת מהם, ויבושו העובדי עבודת הפשתים, והעובדים הפשתים המשורק והאומנים האורגים הבגדים הלבנים".

ברוח פסוק זה וברוח הידוע מההסטוריה ("כנודע בקורות ימי קדם") נוכל להבין מדוע התאוו בני ישראל לכלי פשתן. מפרש המהרש"א (חידושי אגדות במקום): "לכלי פשתן כו' לפי שכבר במצרים הפשתן מצוי כמ"ש עובדי פשתן וגו' והורגלו ישראל בהם ובתוך מ' שנה במדבר נחסר להן והן מתאוים לקנות מאשר ימצאו". בני ישראל שהתרגלו לשימוש בפשתן במצרים, שהייתה מעצמת ייצור של משאב זה, חסרו אותו בנדודיהם במדבר ולכן קל היה לפתותם בעזרתו. 

 

תמונה 1. פשתה תרבותית		תמונה 2. פשתה צרת עלים          צילמה: שרה גולד

תמונה 3. פשתה תרבותית - פרחים והלקטים		תמונה 4. פשתה שעירה

מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 33-34).
יהודה פליקס – עולם הצומח המקראי עמ' 279-284

לעיון נוסף:

פשתה תרבותית – צמח השדה 


 א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.