לברוח מן המחלוקת / רפי זברגר

נדרים צ ע''א
 

הקדמה 

המשנה השניה בדף הקודם דנה בהפרת נדר בתנאי, כאשר התנאי טרם התקיים, ומביאה שתי דוגמאות לנושא:
1. קונם שאיני נהנה לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך,
אשה הנודרת בקונם ליהנות מאבא שלה או מאבא של בעלה, אם היא תעשה מלאכה מסוימת לבעלה.
היא מבקשת כנראה למנוע מעצמה לעשות את הפעולה לבעלה, ולכן קובעת שאם תעשה זאת, הרי יהיה אסור לה ליהנות את אביה או את אבי בעלה.
במקרה זה גם התנאי (לעשות מלאכה לבעלה) וגם הנדר עצמו (ליהנות לאביה או לאבי בעלה) מוגדר כדברים שבינו לבינה.
2. שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך
זהו מקרה הפוך: אשה הנודרת בקונם ליהנות מבעלה, בתנאי שהיא תעשה מלאכה לאביה או לאבי בעלה.
כאן כנראה האשה מבקשת למנוע מעצמה לעשות מלאכה לאביה או לאבי בעלה, ולכן נודרת שלא תיהנה מבעלה אם אמנם תעשה את המלאכה.
במקרה זה הנדר מהווה דבר בינו לבינה (הנאה מבעלה), אך התנאי אינו מוגדר כדברים שבינו לבינה (לעשות מלאכה לאביה או לאבי בעלה).
בשני המקרים הללו פוסקת המשנה: הרי זה יפר. אפילו אם התנאי טרם התקיים.
כלומר, לא רק אם שני החלקים, הנדר והתנאי, מהווים דברים שבינו לבינה רשאי בעלה להפר את נדרה עוד לפני קיום התנאי, אלא גם במקרה ורק הנדר הוא בינו לבינה, הבעל יכול להפר אפילו שהתנאי אינו מדברים בינו לבינה, והוא טרם התקיים.
הגמרא בתחילתה ציטטה ברייתא ובה רואים כי נושא זה נמצא במחלוקת תנאים:
תניא: שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך, רבי נתן אומר: לא יפר, וחכמים אומרים: יפר.
זהו הדוגמא הראשונה שהובאה במשנה, וכאן אנו רואים כי רבי נתן חולק על חכמים (זו דעת המשנה) וסובר כי לא ניתן להפר, כל עוד הנדר לא חל. ומכיוון שהתנאי לא חל, גם הנדר טרם תקף ואין להפר, לדעת רבי נתן.
נטולה אני מן היהודים אם משמשתך, רבי נתן אומר: לא יפר, וחכמים אומרים יפר.
אשה אשר נדרה כי תהיה אסורה לכל העולם אם תשמש עם בעלה. מכיוון שהנדר כולל גם את בעלה (כל העולם) לכן גם התנאי וגם הנדר הם דברים שבינו לבינה, שוב באנו למחלוקת. חכמים מתירים להפר לפני קיום התנאי, ורבי נתן אוסר. 
  

הנושא

הגמרא (בשלהי הדף הקודם ובתחילת הדף שלנו) מביאה סיפור המדגים את הלכות המשנה והגמרא ביחס להפרה או להתרת הנדר לפי שהוא חל בפועל.
ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא,
אדם אסר על עצמו ליהנות מן העולם אם יתחתן לפני שסיים את לימודו. התוספות מפרשים כי מדובר על סיום הש''ס. כלומר הוא התחייב לסיים את הש''ס, ולהתחתן רק לאחר מכן. אם יתחתן לפני כן – הרי הוא אוסר על עצמו את כל העולם, ובכך בעצם מונע מעצמו להתחתן לעולם.
רהיט בגפא ותובליא ולא אמצי למיתנא,
אותו אדם ניסה וניסה ללמוד אך לא עלה בידו. הוא לא הצליח לסיים את כל הש''ס. יש המסבירים זאת כיוון שהיה עסוק במלאכתו, ויש אומרים כי הוא לא הצליח בעצם הלימוד. בין כך ובין כך הוא היה במצב בעייתי, כיוון שאם היה מתחתן, מיד הייתה נאסרת עליו אשתו וכל הנשים בעולם והיה חייב לגרשה ולהישאר בסטטוס זה כל חיו.
אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה ואינסיב איתתא,
רב אחא ניסה לשכנע אותו להתחתן ואז יחול הנדר, ולאחר מכן יוכל חכם להתיר לו את נדרו. אותו אדם חשש שהדבר לא יקרה ולכן נמנע מלהתחתן. רב אחא לא התייאש וניסה שוב ושוב לשכנעו עד שהצליח וחיתן אותו.
ושרקיה טינא ואתייה לקמיה דרב חסדא.
לאחר מכן, לקח אותו רב אחא לרב חסדא על מנת שיתיר לו את נדרו. על הביטוי ''שרקיה טינא'' ישנה מחלוקת פרשנית. המפרש מסביר כי רב אחא כיסה אותו בטיט כדי שרב חסדא לא יכירנו, שאם היה מכירו אולי לא היה מסכים להתיר לו את נדרו. לא מוסבר מדוע לא היה מסכים להתיר. הר''ן מסביר כי רב אחא לכלך את בגדיו בטיט כל ''להוכיח'' כי הוא צריך לעולם (כובס שיכבס את בגדיו) ובכך יגדל הצורך להתיר לו את נדרו. יש המסבירים כי הוריד לו את בגדיו, שכן אסור לו ליהנות מן העולם, ומשום צניעות כיסהו בטיט.
אמר רבא: מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אי לאו דרב אחא בר רב הונא דגברא רבה הוא,
רבא שיבח את רב אחא במעשהו, ואמר עליו כי הוא ''אדם גדול'', בכך שגרם לו לקיים את התנאי (להתחתן) ולאחר מכן יוכל החכם להתיר לו את נדרו. וממשיך להסביר את מניעיו ההלכתיים של רב אחא:
דקסבר, דכי היכי דפליגי רבנן ור' נתן בהפרה, הכי נמי פליגי בשאלה.
מצאנו מחלוקת תנאים בברייתא לעיל האם ניתן להפר נדר בתנאי לפני שהתנאי חל (ואז גם הנדר חל בעקבותיו). אומר רבא, כי רב אחא סבר שמחלוקת התנאים חלה על התרת החכם כמו שהיא חלה על הפרת הבעל. ורבי נתן האוסר להפר לפני קיום התנאי, יאסור גם על החכם להתיר לפני קיום התנאי.
בהמשך מביאה הגמרא דעת רב פפי החולקת על רב אחא וסוברת כי יש הבדל בין הפרה ע''י הבעל להתרה על ידי החכם. ובהתרה כולם מסכימים כי חכם יכול להתיר גם לפני קיום התנאי.
מסביר הר''ן כי למרות שהלכה נפסקה כרב פפי, ולמרות שגם לפי חכמים בשיטת רב אחא ניתן היה להתיר את הנדר לפני קיום התנאי ולא היה צריך לחתן את האיש, אך מכיוון שרב אחא רצה לצאת ידי כולם – בכל אופן חיתנו. 
 

מהו המסר

הסברו של הר''ן בדברי השבח של רבא לרבי אחא מחדד את הכמיהה שלנו ''לאפוקי נפשה מפלוגתא'' כלשונו של הר''ן. שאיפתנו צריכה להיות לברוח מן המחלוקת. כמה שניתן יותר לצמצם את המחלוקות, ולשאוף להגיע לשורה התחתונה של הלכה למעשה כך שכולם או רובם יסכימו לה.
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]