סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

כלל וסייגו / רפי זברגר

גיטין י ע''א
 

הקדמה 

המשנה בעמוד ב' עוסקת בשטרות שנחתמו בבית דין של גויים, ומתארת מחלוקת תנאים [חכמי המשנה]:

מקרה

תנא קמא 

רבי שמעון

הסבר

שטרות ''רגילים''

כשר 

כשר

השטר מהווה רק ''שטר ראיה'' לכן אין בעיה.

גיטי נשים ושחרורי עבדים 

לא כשר  

כשר

מחלוקת:
תנא קמא סובר שגויים לא יכולים לתת תוקף לדין הנוגע רק ליהודים (גט אשה וגט של עבד).
רבי שמעון סובר כרבי אלעזר שהתוקף של השטר בא מכוח העדים המעידים על מסירת השטר, ולכן עדים ודיינים שאינם יהודיים לא פוסלים את השטר. 

 

הנושא

מסיקה הגמרא מהביטוי במשנה כל השטרות ... כשרים שאין הבדל בין סוג העסקאות אשר בוצעו בשטר זה. גם "שטר מכר" וגם "שטר מתנה" כשרים, אף שנחתמו בבית דין שאינו יהודי. הביטוי לכך בגמרא: קא פסיק ותני – פסיקה והלכה כללית. משמעות הביטוי: הלשון הכללית של המשנה מלמדת שאמנם הדין כללי, וחל בכל המקרים האפשריים. 
 

מהו המסר

דיוק בלשון. אם אמרנו משהו כללי, הרי שהדבר אכן כולל את הכול. כדי לסייג ולייחס את הדברים למקרים מוגדרים, יש להגדיר ולומר בלשון ברורה ומובנת. הדבר נכון בכל תחומי החיים, כולל גם ב''דו שיח חינוכי''. אם התבטאנו באופן כללי, הרי שאמנם ההתייחסות כללית וכן להיפך. למשל: אם אמרנו ''כל הילדים למיטות'' – הכוונה היא אמנם לכל הילדים. אם ביקשנו לסייג זאת רק לחלק מהילדים, הרי שיש לומר זאת במפורש.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר