לא לחכות לדקה התשעים / רפי זברגר

גיטין יח ע"א
 

הקדמה 

אנחנו עדיין עוסקים במשמעות כתיבת זמן בגט.
 

הנושא

מתחיל בסוף הדף הקודם, וממשיך בדף שלנו. שאל רבינא את רבא: כתביא ואותביה בכיסתיה, דאי מפייסה תיפייס, מאי? אם אדם ''חש'' שהיחסים עם אשתו לא כל כך טובים, והוא מחליט להכין גט למקרה הצורך, וחושב לעצמו: אם אשתו "תתפייס" ויחזרו לחיות חיים תקינים, אזי לא ימסור לה את הגט, אך אם בכל אופן ''תגדש הסאה'' ויחליט כי אין מנוס וחייבים להיפרד, אז באותו זמן ימסור לה את הגט. וכך נשאר הגט בכיסו ימים רבים ללא שימוש. גט זה נקרא בלשון חכמים ''גט מוקדם'' כיוון שהזמן שנכתב בו, קודם לזמן שהגט ניתן בפועל לאשה. ישנם שני חששות בגט כזה:
1. אם האשה תזנה בתקופה זו, יחשבו שהבן כשר, מכיוון שלפי הזמן של הגט היא כבר איננה אשת איש, אך בפועל היא לא התגרשה עדיין, וילדיה הנולדים מתקופה זו יהיו ממזרים (נולדו מאשת איש), והיא גם אמורה להיענש על איסור עריות.
2. אם הבעל ישתמש ב''פירות'' שהיא הביאה לו בעת נישואיה (נקרא בפי חז''ל נכסי מילוג), האשה תתבע את כספה בחזרה שלא כדין, שהרי הבעל עדיין היה נשוי, ומותר היה לו להשתמש בפירות אלו.
הגמרא דוחה את החששות הללו, וקובעת כי: לא מקדים אינש פורענותא לנפשיה. אדם לא נוהג בצורה כזו. אין אדם מקדים את זמן ה''פורענות'' שלו, וכותב גט בשלב שעדיין לא החליט סופית כי ברצונו לגרש את אשתו. רש''י על המקום מסביר את ''הפסיכולוגיה'' של התשובה: אדם לא נוח לו להתגרש מאשתו (לפחות כך היה בזמן התלמוד ובזמן רש''י, ייתכן שהיום המצב לצערנו השתנה!) ולכן גט נחשב לדבר לא טוב המכונה בגמרא ''פורענות''. יש לנו כלל ידוע, שאדם לא מקדים את הפורענות של עצמו. הוא מעדיף לחכות עד לרגע האחרון, אולי לא יצטרף ליישם זאת, ולכן אדם לא יכין את גיטו – פורענותו מבעוד מועד, אלא יחכה לזמן בו ההחלטה נפלה, ורק אז יכתוב את הגט.  
 

מהו המסר

יש אנשים הנוטים לדחות כל דבר. פועלים רק "בדקה התשעים", כל פעם מחדש. גם אנשים אשר נוהגים אחרת לגמרי, והם ממהרים ליישם ולפעול בכל דבר – אם זהו ''דבר רע'', הם מעדיפים לדחות למועד בו כבר אין ברירה, ואז פועלים ועושים את הנצרך.
המסר שאנו מבקשים ללמוד – לנהוג בדרך השנייה ולהיות זריזים בכל דבר. לא לדחות למחר מה שאפשר לבצעו היום, אך ''בדברים גרועים'' באמת, לא להזדרז, ולקוות שאמנם לא יצטרכו לבצע זאת, ואם בכל אופן אין ברירה – לבצע רק ב''זמן אמת''.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]