החלטה וגמרנו / רפי זברגר

גיטין כא ע"א
 

הקדמה 

במשנה בדף י''ט. ישנה מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי הגלילי, האם מותר לכתוב גט גם על בעלי חיים ואוכלים, חכמים מתירים ורבי יוסי הגלילי אוסר. בדף שלנו דנים על המקורות של דין זה מתוך פסוקים בתורה. נפרטם בטבלה הבאה:

הנושא

למדנו מהמילים ספר כריתות לפי חכמים, כי יש צורך בגט "הכורת בינו לבינה". הגמרא מביאה ברייתא (משנה שאינה נכנסה לשישה סדרי משנה) אשר מדגימה גט שאינו "כורת בינו לבינה": הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין. כדי לדעת האם התנאי שהאשה לא תשתה יין יתקיים, נצטרך להמתין עד שהאשה ...תמות. שהרי, אם האשה תשתה יין, באיזשהו שלב לפני מותה, מתברר למפרע שהגט אינו חל. זהו מצב שאינו ''מנתק'' [בלשון חכמים: כורת] את הקשר בין הבעל לאשה עד יום מותה של האישה, לכן הגט פסול ולא חל. 
  

מהו המסר

יש אנשים שלא מסוגלים להחליט. כל הזמן מתלבטים: מה לעשות, מתי לעשות, היכן ובאיזה אופן. קשה להם להחליט החלטות, ולכן כל הזמן חיים באי וודאות. מהדין שלמדנו לעיל, המחייב את הגט להיות "כורת בין הבעל לאשה", אנו לומדים כי יש ''לחתוך''. אם מחליטים להתגרש – יש לחתוך ולא למשוך זאת עד אין קץ. ובשאיפה – יש להשתדל ''לחתוך'' בכל דבר בחיים. ניתן, ואולי רצוי להתלבט, להעלות צדדים לכאן ולכאן, אך בסופו של דבר יש להחליט, ולא למשוך את זמן ההחלטה זמן רב. מרגע ההחלטה, אין לחזור יותר לצדדי הספק, אלא לחיות בוודאות של ההחלטה. 


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]