עניינים שרק התורה יכולה להגדיר
הרב דב קדרון
נזיר יט ע"א
נזיר נקרא "חוטא", מפני שציער את עצמו בכך שלא שתה יין. בעל ספר העיקרים (מאמר א פרק ח) כותב שהתורה אוסרת קצת המאכלים ומתירה קצתם, ותאסור שתיית היין בבואו לעבוד עבודה או להתפלל, ועל פי התורה פרישות יותר מדאי איננו ראוי. כלומר התורה מדריכה את האדם לחיות בצורה מאוזנת, וזהו אחד היתרונות שיש בתורה על פני חוקים או כללים שמבוססים על השכל האנושי.
הוא כותב שאין ביכולת השכל האנושי להגדיר בצורה ברורה מתי ראוי להשתמש במידת האכזריות ומתי במידת הרחמנות, עבור מה צריך אדם למסור את נפשו לסכנת חיים, ועבור מה אסור לו להסתכן, איזו התנהגות נחשבת ראויה ויפה, ואיזו נחשבת מגונה.
לדוגמה הוא מציין שהפילוסוף הגדול אפלטון טעה טעות גדולה, ואמר כי ראוי שיהיו הנשים משותפות לכל סקטור באוכלוסייה, כגון שיהיו נשי השרים משותפות לכל השרים ונשי הסוחרים לכל הסוחרים, וכן נשי בני אומנות אחת משותפות לכל בני האומנות ההיא, וזה דבר שהרחיקה אותו התורה, ואפילו תורת בני נח, וכבר גנה אריסטו את דעת אפלטון בזה.
רק התורה שניתנה מבורא העולם יכולה להורות לנו את דרכי החיים באופן האמיתי, הנעלה, המדויק והנכון, ובנוסף לכך היא משמחת וערבה לנפש כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים יט): "תורת ה' תמימה, עדות ה' נאמנה, פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצות ה' ברה מאירת עינים, יראת ה' טהורה עומדת לעד, משפטי ה' אמת צדקו יחדו".
