לשמוע באמת / רפי זברגר

גיטין לז ע"א
 

הקדמה 

אנו עדיין עוסקים בנושא שמיטת כספים בשביעית. כזכור, הלל התקין "פרוזבול", שטר הגורם לכך שההלוואות אינן נשמטות, והחובות בגינן של ההלוואות אינם נמחקים, לאחר שנת השמיטה.. הגמרא בדף שלנו דנה, מהם סוגי ההלוואות בהם יש שמיטת כספים, אשר בהם אנו נעזרים בפרוזבול.
 

הנושא

הגמרא מצטטת משנה ממסכת שביעית (פרק י', משנה א'): השביעית משמטת את המִלְוֶוה, בין בשטר בין שלא בשטר. כלומר, יש שמיטת כספים, גם להלוואה שבוצעה באמצעות שטר, וגם בהלוואה ללא שטר.
הגמרא שלנו מביאה מחלוקת בין החכמים, כיצד להבין את המילים מלווה בשטר ושלא בשטר, להלן סיכום הדעות:

(*) שטר שיש בו אחריות – אם הלווה מכר קרקעות לאָחָר שלקח הלוואה בשטר, הקרקעות שלו ''משועבדות'' למלווה, והוא יכול לגבות מהן את כספי ההלוואה (אם אין כסף ללווה). נכסים אלו נקראים "נכסים משועבדים"
(**) למרות שההלוואה בוצעה ע''י שטר, אם קבעו ביניהם כי אין ''כוח'' לשטר זה לגבות מ''נכסים משועבדים'', אזי ההלוואה '''מתנהגת'' כמו הלוואה ללא שטר, ואין אפשרות לגבות מהקונים נכסים אלו את כספי ההלוואה.
(***) אנו רואים שיש מחלוקת בין החכמים, האם השביעית משמטת הלוואה שבוצע בשטר שיש בו אחריות (מסומן באדום).
בהמשך מסופר על קרובו של רב אסי, שהיה לו שטר חוב שיש לו אחריות, והתלבט האם שטר כזה משמט או לא. רב אסי קרובו השיב לשאלתו כי שטר כזה אינו משמט, פנה שוב לרבי יוחנן [יש לדון, מדוע פנה לרב נוסף, למרות שכבר נפסקה לו הלכה – לא נדון בכך במאמר זה] וקבל תשובה ששמיטה משמטת שטר הלוואה כזה. שאל אותו האיש את רבי יוחנן, הכיצד אתה פוסק ששמיטה משמטת, והרי שמענו כי אתה פסקת הפוך (כמצוין בטבלה לעיל)? ענה לו רבי יוחנן תשובה מעניינת: וכי מפני חושבים משהו, נראה לנו שכך צריך להיות, אך לא שמענו פסק של רב קודם בנושא, האם בגלל מחשבות כאלו אנו נפסוק הלכה למעשה, שהמלווה יכול לגבות את החוב, כיוון שהשמיטה אינה משמטת? בגלל משפט זה, פסק למעשה רבי יוחנן שהלוואה בשטר שיש בו אחריות משמטת, והמלווה "הפסיד" את כספו. 
                                                                                                                                                                                             

מהו המסר

למדנו שיעור בענווה מרבי יוחנן. למרות שלפי דעתו, סברתו ומחשבתו שביעית לא משמטת שטר שיש בו אחריות , והלווה חייב לשלם את החוב לאחר שנת השמיטה, בכל אופן החליט בפועל לפסוק אחרת ולא להוציא כסף מן הלווה, מכוח מחשבה ו''מסקנה אישית בלבד''.
אנו פוגשים לא מעט אנשים אשר ''בטוחים'' בטענתם, בטוחים בהשקפתם, בטוחים במה שהם עושים, ואין דרך אחרת, זולת מה שהם חושבים. אנו נקראים ללמוד מדרכו זו של רבי יוחנן, להוסיף מספר סימני שאלה לדברים היוצאים מפינו וליבנו! יש מקום לשמוע, ללמוד, להכיר ולהבין מאנשים אחרים, מטיעונים אחרים, מאסכולות אחרות וכדו'. הדבר נכון בכל קשר בינאישי, כמובן בקשרים תוך משפחתיים: לשמוע באמת, לנסות להבין גם הצד השני, וגם.. לא להתבייש להודות בטעות.     


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]