טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מהדר אמשחא דזיתא אמר האי צליל נהוריה טפי – זית אירופי
"אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. אמר אביי: מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהורי טפי. כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא, אמר: האי צליל נהוריה טפי" (שבת, כג ע"א).
פירוש: אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. ואמר אביי: מריש הוה [בראשונה היה] מהדר מר [אדוני], רבה, אמשחא דשומשמי [אחר שמן שומשומין], כי אמר [היה אומר]: האי משך נהוריה טפי [זה, שמן השומשומין נמשך אורו יותר זמן], שאינו כלה מהר כשמן הזית. כיון ששמע לה להא [לאותה] אימרה של ר' יהושע בן לוי, היה מהדר אמשחא דזיתא [אחר שמן זית], כי אמר [היה אומר]: האי צליל נהוריה טפי [זה צלול אורו יותר] (באדיבות התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: זית אירופי שם באנגלית: Olive שם מדעי: Olea europaea
שם עברי: שומשום מזרחי שם באנגלית: Sesame שם מדעי: (Sesamum orientale) Sesamum indicum
נושא מרכזי: איכות שמן זית ושמן שומשום למאור
לריכוז המאמרים שנכתבו על הזית האירופי הקש/י כאן.
לריכוז המאמרים שנכתבו על השומשום הקש/י כאן.
ראשית אקדים שהנסיון שנעשה ברשימה זאת להסביר את הנהגתו של רבה, במונחים פיסיקליים מודרניים, איננו יותר מאשר הצגת השערות לא מבוססות. הכותב השתמש בנתונים הנפוצים בספרות הקיימת אך מבלי שהתמחה בפיסיקה של הבעירה. כל הערה או הארה של קוראים מומחים בתחום תתקבל בברכה. בעיה נוספת העומדת לפני כל ניסיון להסבר פיסיקלי היא העובדה שאיננו יודעים מה היו המדדים הפיסיקליים וההרכב הביוכימי של השמנים. נתונים אלו תלויים במידה רבה בזני הזיתים והשומשום, באופן הכבישה, ניקיון השמן, חמיצותו ועוד כפי שהדבר קיים גם היום. בטבלאות המתפרסמות בימינו ניתן למצוא ערכים שונים לשמנים מזוקקים, מזוקקים למחצה ושמנים שאינם מזוקקים.
מהתנהגותו של רבה בהדלקת נרות אנו לומדים ששמן זית (תמונה 1) ושמן שומשום (תמונה 2) שונים זה מזה בהתאמתם להדלקה. מלכתחילה העדיף רבה להדליק בשמן שומשום משום ש"משוך נהורה טפי". רש"י הבין שהכוונה לכך שאורו נמשך זמן רב יותר מאשר בשמן זית. בלשון רש"י: "משוך נהוריה - אינו ממהר לכלות כשמן זית". בתוספות הרא"ש אנו מוצאים הסבר שונה ל"משוך נהוריה": "מריש הוה מהדר מר אמישחא דשומשמי. דוקא בשל חנוכה קאמר משום דמשיך נהוריה טפי אבל לנר שבת פשיטא דשמן זית מן המובחר שהוא נמשך אחר הפתילה טפי מכולהו, והכי מוכח במתניתין דכולהו מודו ביה דמדליקין בו". לדעת הרא"ש "משוך נהוריה" הוא כושר הספיגה של הפתילה והעליה הנימית דרכה ולגבי מאפיין זה יש עדיפות לשמן זית. לאחר שרבה שמע את דברי רבי יהושע בן לוי עבר להדליק בשמן זית משום שאורו בהיר יותר. בלשון רש"י: "צליל נהוריה - צלול ומאיר". המהרש"א (חידושי הלכות) נקט כהסבר רש"י לביטוי "משיך נהוריה":
"בד"ה מריש כו' ומשום טעמא דמסיק דנפיש נהוריה טפי כו' עכ"ל. נראה דהיינו דמסיק דמהדר אמשחא דזיתא משום דצליל נהורא דהיינו נפיש נהוריה דלכך יפה לנר חנוכה. ומעיקרא דהוה מהדר אמשחא דשומשמי משום דמשיך נהוריה טפי אין ר"ל דמשיך אחר הפתילה טפי, דודאי דמשחא דזיתא משיך אחר הפתילה טפי מכולהו ויפה לשבת. אלא משיך נהוריה היינו כפירש"י דאינו ממהר לכלות כשמן זית ודו"ק".
רבי יעקב שמשון שבתי סיניגליה בספרו "שבת של מי" הסביר מדוע העדיף רבה מלכתחילה להדליק בשמן שומשום. אמנם מדובר היה בנר חנוכה (ע"פ פירוש התוס') אך הרי שמן זית מובחר מכל השמנים? מתרץ בעל "שבת של מי":
"... אלא צ"ל דרבה בר נחמני היה סובר בנר חנוכה כיון דבעינן שיעורא כדאמרינן לעיל משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק דהויא לשיעורא לכך היה מהדר טפי השמן שומשמין לפי דאינו ממהר לכלות השמן ומדליק טפי משמן זית כפירוש רש"י ז"ל ובתר דשמע לדריב"ל דשמן זית צליל טפי נהורא לקח גם הוא לנר חנוכה משחא דזיתא".
ה"שפת אמת" דוחה את הקשר שערך בעל "שבת של מי" בין "משיך נהוריה" ושיעור הזמן הנחוץ להדלקה:
"שם בגמ' מריש הוי מהדר מר אמשחא דשומשמי האי משיך נהוריה טפי פי' רש"י שאינו ממהר לכלות כשמן זית. אין נראה לפרש משום שיכבה במהרה שהרי יכול להוסיף שמן יותר אלא נראה דכשהאש מכלה רוב שמן אין האור יפה כי רוב הלחלוחית מכבה האור, וגם האש יש לו ב' פעולות שורף ומאיר וכשאין צריך לשרוף הרבה מאיר ביותר וכו'".
הדיון ההלכתי הנ"ל לגבי השמנים שכלל בתוכו קביעות ריאליות עורר בי רצון לבדוק על ידי תצפיות את תקפותם. בשלב הראשון בדקתי את מהירות עליית השמן לאורך רצועות נייר כרומטוגרפיה. נייר זה מדמה את הפתילות המונחות בשמן. הגורמים הקובעים את קצב עליית השמן בפתילות על ידי כוח הנימיות עשויים להיות קשורים לאחד או יותר משתנים פיסיקליים. אם נניח שקצב עליית השמן תלוי בגודל המולקולות נוכל לשער שלאור העובדה שהחללים בין סיבי הנייר קטנים יותר מאשר בפתילות, יבואו לידי ביטוי גם הבדלי גודל קטנים בין המולקולות של שני השמנים. לאחר כ – 3 שעות שרצועות הנייר היו טבולות בשמן ניתן היה לראות ששמן שומשום "טיפס" מעט יותר גבוה מאשר שמן הזית. כמובן שיש להתייחס בהסתייגות לתוצאה זו בגלל ההפרש הקטן והתנאים הלא מבוקרים של התצפית (תמונות 3-4).
משתנה נוסף העשוי להשפיע על קצב עליית השמן בפתילה הוא צמיגותו. מסיבה זו השוויתי בין צמיגות שמן זית ושמן שומשום. ייתכן שככל שהשמן צמיג יותר הוא יטפס לאט יותר במעלה הפתילה. ההשוואה נערכה על ידי מדידת משך הזמן הדרוש לזרימת השמנים דרך משפך צר. ביצעתי את התצפית בעזרתה של אסתי דייויס במעבדה של המחלקה לטבע במכללה (תמונה 3 וסרטון. לצפייה הקש/י כאן). השוואה פרימיטיבית זו לא הניבה תוצאות משמעותיות כנראה משום שההפרש ברמת הצמיגות קטן ביותר. במחקרים המופיעים במרשתת מתברר שצמיגות שמן שומשום (mPa s 41.14) נמוכה מזו של שמן זית (mPa s 46.29)(1) (טבלה 1). שמן זית ידוע כשמן סמיך. צמיגות מים ב - 20 C∘ היא 1cP (1 centipoise) ואילו צמיגות שמן זית בטמפרטורה זאת היא cP 84. שמן זית הוא אם כן צמיג בהרבה ממים ולכן הוא זורם לאט באופן שקט וחלק.
התוצאות שהתקבלו בשתי התצפיות עומדות, לכאורה, בסתירה לדברי הרא"ש ששמן זית הוא "נמשך אחר הפתילה טפי מכולהו". הוא מבסס את דבריו על כך שכולם מודים שמדליקים בו אך ייתכן והסיבה היא משום שהוא מאיר באופן הטוב ביותר ולא משום שהוא "נמשך אחר הפתילה". עובדה היא שרבה העדיף לבסוף את שמן הזית בגלל אורו ולא בשמן שומשום.
בניסיון לבדוק האם להבת שמן זית בהירה יותר מלהבת שמן שומשום סייעו בידי שכני מלכה וידידיה הוניג. הם הדליקו בו זמנית שני נרות שהכילו את שמנים אלו אך לא מצאו ביניהם הבדל(2). במחקר(3) שבדק את ההשפעות של הרכב חומצות השומן של שמנים צמחיים שונים על התנהגות הלהבות בתהליך הבעירה נמצא כי תכולת חומצות שומן רווי גבוהה יותר הופכת את הלהבה לבהירה יותר. ייתכן ולמאפיין זה התכוון רש"י כאשר פירש "צליל נהוריה - צלול ומאיר". מחקר זה מציב קושי משום שתכולת חומצות השומן הרווי בשמן זית (14%) נמוכה מאשר בשמן שומשום (18%). כאמור, לאור השונות הקיימת היום בין זני הזית, ייתכן שגם הזנים הקדומים היו בעלי תכולת חומצות שומן רוויות גבוהה יותר.
אגב ההבדלים שמניתי בין השמנים אתאר הבדל פיסיקלי נוסף והוא "נקודת העשן". נקודה זו היא הטמפרטורה שבה שמן מתחיל להתפרק לגליצרול וחומצות שומן חופשיות, ומייצר עשן כחלחל. נקודת העשן של שמן זית לא מזוקק היא C∘ 191 ואילו של שמן שומשום לא מזוקק C∘ 177. מסיבה זו שמן שומשום מתאים פחות לטיגון.
 |
|
 |
|
תמונה 3. מערך התצפית |
|
תמונה 4. סיום התצפית |
תמונה 5.
למקור הקש/י כאן.
(1) הערכים בטמפרטורה של C∘ 35. הערכים יורדים ככל שעולה הטמפרטורה.
(2) מיותר לציין שקיימות שיטות משוכללות למדוד עוצמות אור ואת הספקטרום שלו. ראה למשל במאמר A candle in the lab.
לעיון נוסף:
זית אירופי בצמח השדה.
מצגת על אופן הפקת השמן בימינו ומקורות רלוונטיים מאת חנוך פלסר. ראה כאן.
ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הזית. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
