מי היה הגאון רבי יהושע בועז?
הרב דב קדרון
נזיר כח ע"ב
בגמרא מוזכרת פאה נכרית, וכותב על כך באופן נדיר, בעל ה"עין משפט": "נ"ל היתר מכאן לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהם, יהושע בועז".
בעל ספר עלי תמר (מסכת שבת פרק ו הלכה ה) מבאר את הרקע להערה נדירה זו, עם חתימת ידי מחברה: הייתה מחלוקת בהלכה זו, אם מותר לאשה נשואה לחבוש פאה נכרית, בין הגר"י בועז ובין הגאון רבי שמואל יהודה קצנאלבוגן, ומחלוקת זו התלקחה לאש גדולה באיטליה, בנוסף לכך היה ריב אישי חזק בין שני חכמים אלו, בגלל שמהר"ם פדווה ובנו הגאון רבי שמואל יהודה הדפיסו את ספר משנה תורה להרמב"ם בשנת ש"י בוינציה, ובאותה השנה נדפס הרמב"ם אצל יושטיניאן בהוספות חשובות של הגאון רבי יהושע בועז, דבר שגרם הפסד גדול לרש"י קצנאלבוגן, והגיע הדבר עד לקראקא להרמ"א ז"ל, כמו שכתוב בשו"ת הרמ"א סימן י'. והרמ"א הטיל חרם על מי שיקנה את ספרי הרמב"ם של הגר"י בועז טרם שימכור מהר"ם פדווה את הספרים שלו, אולם ההוספות החשובות של הגר"י בועז גרמו שיהיו הרבה נוהרים לקנות דווקא הוצאה זו. מובן שאחרי שהגרש"י חלק על פסק דינו של הגר"י בועז, ואסר בכל תוקף חבישת פאות נוכריות, היה הגר"י בועז נמצא במצוקה להגן על עצמו, ולפיכך כשהדפיס התלמוד בדפוס יושטיניאן, וכשמצא סמך לדעתו במסכת נזיר דף כ"ח, העיר על זה על הגליון, ובחתימת ידו, כהגנה על הפסק שלו שנתקף מהגרש"י וסייעתו.
בעל עלי תמר מוסיף ששמע בילדותו שבזמן שנגזרה גזירת שריפת התלמוד בר"ה שנת שי"ד, אמר הגרי"ב: כל זמן שאני חי לא יתכן שריפת התלמוד, כי יכול אני לאמרו ולכותבו בעל פה.
