החיים אינם שחור ולבן / רפי זברגר

נזיר לה ע''א
 

הקדמה 

למדנו בדף הקודם על הסבר מחלוקתם של רבי אליעזר וחכמים לגבי דין עלין ולולבין של גפנים בנזיר. לחכמים עלין ולולבין לא נאסרו ולרבי אליעזר נאסרו. למדנו כי רבי אליעזר דורש את פסוקי הנזיר לגבי איסור גפן והיוצא ממנו באופן של ''ריבוי ומיעוט'' ואילו חכמים דורשים פסוקים אלו באופן של ''פרט כלל ופרט''. 
 

הנושא

ורבי אלעזר דדריש מיעט וריבה, פרט וכלל ופרט מנא ליה?
שואלת הגמרא לדעת רבי אליעזר (לפי הרבה גרסאות זהו רבי אליעזר ולא רבי אלעזר) אשר למדנו בדף הקודם והוזכר בהקדמה כי הוא לומד דרש של ''מיעוט וריבוי'', מניין הוא לומד את המידה של "פרט, כלל ופרט"?
שואל על כך התוספות ''שאלה מתבקשת'':
ואם תאמר ודלמא לית ליה [המדה] בשום מקום כי היכי דרבנן לא דרשי מיעט וריבה?
מדוע שנחשוב כי רבי אלעזר יסבור גם דרשת ''פרט, כלל ופרט'', והרי ראינו כאמור שהוא דורש ''מיעוט וריבוי'' והיה אפשר לחשוב כי זו דרכו בלימוד דרש הלכתי, בדיוק כמו שחכמים דורשים בכל מקום ''פרט, כלל ופרט'' ולא דורשים ''מיעוט וריבוי''. אם כן, לא ברורה שאלת הגמרא מה מקור של רבי אליעזר לדרישת ''פרט וכלל ופרט''!
ויש לומר דאם כן הוה לו לחלוק בכל מקום שאנו דורשין בכלל ופרט וכלל ומרבינן מההוא ריבוי כעין הפרט כמו קרא דוכי יתן דבסמוך דרבנן דרשי ליה בכלל ופרט וכלל
עונה התוספות כי מוכח מגמרות אחרות כי רבי אליעזר אינו סובר לאורך כל הדרך את הלימוד של ''מיעוט וריבו'', שהרי אחרת הוא היה אמור לחלוק על כל הלימודים של חכמים בלימוד ''כלל ופרט וכלל'' (דומה ללימוד הפוך של ''פרט וכלל ופרט'', הגמרא תדון בהמשך בהבדל הדק שביניהם). התוספות מביא מספר דוגמאות מהש''ס שאמנם לא כך נהג רבי אליעזר, והראשונה שבהם היא הלימוד בעמוד שלנו משומר שכר, אותו נזכיר בהמשך. ולכן ממשיך התוספות ואומר:
ומשום הכי פשיטא ליה לגמרא כי במקום שאנו דורשין כלל ופרט וכלל ידרוש הוא פרט וכלל ופרט, אם יכול להפיל כלל הראשון. ואם אינו יכול - אז דורשו בריבה ומיעט וריבה, שכך קבל המדות. וכשהוא דורש פרט וכלל ופרט - מרבה כעין הפרט כמו רבנן בכלל ופרט וכלל.
גם רבי אליעזר מסכים ללימוד ''פרט וכלל ופרט''- "אם זה אפשרי". הגדרתו של התוספות למצב שאפשר לדרוש כלל זה, אם אמנם שלושת הלימודים של פרט, כלל ופרט אינם מלמדים לימודים אחרים.
אם כן גם רבי אלעזר לומד בלימוד של ''פרט וכלל ופרט'', ואז הוא ידרוש כמו חכמים שיש ללמוד ''כעין הפרט'', כפי שלמדנו בדף הקודם ובדף הנוכחי בדעת חכמים.
במקום שהפרט מלמדנו דין אחר, כמו שנלמד בהמשך הדף, אז ורק אז לומד רבי אלעזר בשיטת ''מיעוט וריבוי''.
הגמרא עונה שתי תשובות בחיפוש מקור לדין ''פרט וכלל ופרט'' גם לשיטת רבי אליעזר.
1. אמר רבי אבהו, נפקא ליה מהאי קרא (שמות כ''ב, ט'): כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה (וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה) - פרט וְכָל בְּהֵמָה - כלל, לשמור - חזר ופרט, פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט.
דיני שומר שכר בפרשת משפטים (אותה קראנו שבת שעברה, תשפ''ג) ישנם פרטים: שור, חמור, שה , לאחר מכן כלל: וכל בהמה, וחזרה התורה ופירטה ''לשמור'' דווקא בעלי חיים ''ברי שמירה''.
מכאן למדו דין ''כעין הפרט'', ואין השומר מתחייב אלא על בעלי חיים שניתן לשמור אותם, להוציא אריה ודוב למשל.
2. רבא אמר, נפקא ליה מהאי קרא (ויקרא א', י'): וְאִם מִן (הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ) - פרט, הַצֹּאן - כלל, הַכְּשָׂבִים אוֹ ;מִן הָעִזִּים - חזר ופרט, פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט.
בדיני קרבן עולה בתחילת פרשת ויקרא מגדירה התורה את הפרטים: כשבים ועזים, לאחר מכן כוללת התורה בכלל של צאן, ולבסוף שוב מוזכרים כשבים ועזים. מכאן לומדים חכמים (וגם רבי אליעזר) ''מעין הפרט'' – השומר מתחייב בשמירתו רק על בעלי חיים שלא נעשתה בהם עבירה כמו רביעה אסורה וכד'.
 

מהו המסר

שאלת הגמרא לגבי שיטת רבי אליעזר בנושא ''פרט וכלל ופרט'' והבהרת התוספות לשאלה זו, מלמדת אותנו כי החיים אינם דיכוטומים, אינם שחור לבן. דעתו של אדם יכולה להיות מורכבת ורבת פנים. לא כמו שחשבנו בתחילה כי חכם הסובר בשיטת ''מיעוט וריבוי'' הולך אך ורק בשיטה זו ולא מקבל אף פעם את השיטה השניה, אלא כפי שלמדנו זה עתה. ניתן ללכת במספר כיוונים. ניתן לומר כי ישנה ברירת מחדל והיא דרך ''פרט וכלל ופרט'', וזו כנראה גם דעת רבי אליעזר, ובמקרים שבהם אין פרט בסוף, לדעת רבי אליעזר הולכים בדרך השניה וסוברים ''מיעוט וריבוי''.
מסקנה זו חשובה לכל אחד ואחד, שהרי החיים הינם דינאמיים ודורשים ניווט במספר דרכים, במספר אופנים וכן הלאה. החיים אינם שחור לבן, אלא מכילים גווניי ביניים רבים. 


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]