כמה נפשות יש באדם?
הרב דב קדרון
נזיר לח ע"א
בהגדרת האיסור של כהן להיטמא למת נאמר בלשון רבים (ויקרא כא, יא): "וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא", ומכאן לומדים שבשיעור אחד שבא משתי נפשות יש טומאה, כלומר רביעית דם של מת מטמאה גם אם באה מצירוף של שני מתים.
הב"ח (בהגהותיו לבבא בתרא קנד,א אות ה) כותב שזהו דבר ידוע ומפורסם שגם אחרי מותו של אדם שערותיו ממשיכות לגדול ולהתארך, ומכיוון שאין שום דבר גשמי יכול לפעול בלי כוח רוחני שמפעיל אותו, נמצא שגם לאחר מותו של אדם יש עדיין נפש בגופו, שמכוחה ממשיכות שערותיו לגדול.
הרש"ש (מסכת ערכין דף ד עמוד א) כותב שידוע שבאדם חי יש ארבע נפשות: נפש הדוממת (שהוא הכח המחבר חלקיו יחד), הצומחת, המרגשת והשכלית. וכאשר אדם מת שלוש הנפשות האחרונות נלקחות ממנו, ולא נשארה אלא הדוממת לבד. ולאחר זמן גם היא נלקחת ואז שוב אינו מטמא.
כלומר: באדם מת יש סוג אחד של נפש, ומכיוון שכל רביעית דם נקראת נפש, נמצא שיש בו כמה וכמה נפשות מאותו סוג, ועל פי זה מסביר בעל ספר שפתי כהן (ויקרא פרשת אחרי מות) את מה שנאמר בלשון רבים לגבי עונש כרת (ויקרא יח, כט): "וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת", שכאשר אדם חוטא, בשעת עשיית העבירה נהנה כל הדם שבו, והקב"ה יודע כיצד יעניש כל רביעית ורביעית דם שבו, שנחשבת כנפש בפני עצמה.
