צניעות וענווה / רפי זברגר

גיטין סח ע"א
 

הקדמה 

המשנה הראשונה של פרק שביעי, אותו התחלנו בדף הקודם, עוסקת בבעל אשר ''השתגע'', [בלשון המשנה: אחזו קורדייקוס], תוך כדי מינוי שליח לכתיבת גט לאשתו. המשנה מבחינה בין שני מקרים:
1. מי שאחזו קורדייקוס, ואמר כתבו גט לאשתי - לא אמר כלום – אם ה''שיגעון'' היה לפני מינוי השליחות, אזי השליחות אינה תקיפה ודברי הבעל אינם תקיפים, והשליחות בטילה.
2. אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר לא תכתבנו - אין דבריו האחרונים כלום – בעת מינוי השליחים הבעל היה במצב ''תקין'' – השליחות קיימת, אפילו שלאחר מכן, הבעל ''השתגע'' וביטל את השליחות, אין דבריו האחרונים תקיפים והשליחות נשארת קיימת בעינה.
בתחילת הגמרא דנה מהו אותו קורדייקוס, וענתה כי מדובר ב''מזיק'' בעקבות שתיית יין חדש מן הגת.
 

הנושא

בעקבות תשובת הגמרא להסבר קורדייקוס כי מדובר ב''מזיק'' מצטטת הגמרא פסוק מספר קהלת (פרק ב' פסוק י''ח) העוסק בנושא: עָשִׂ֨יתִי לִ֜י שָׁרִ֣ים וְשָׁר֗וֹת וְתַעֲנוּגֹ֪ת בְּנֵ֥י הָאָדָ֖ם שִׁדָּ֥ה וְשִׁדּֽוֹת: הסבר הגמרא שלנו למילים שִׁדָּ֥ה וְשִׁדּֽוֹת שֵׁד זכר ושֵׁדָה נקבה. על השאלה לאיזה צורך ישנם השדים הללו, מספרת הגמרא כי הם ידעו היכן למצוא את ה"שמיר" בעזרתו בנו את בית המקדש ובגדי הכהנים. ''שמיר'' שימש כ"כלי" לחיתוך וסיטוט אבני בית המקדש, כיוון שלא הכניסו ''כלי ברזל'' לבית המקדש. שמיר זה, גודלו כחוט השערה, היה אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בימי הבריאה (מסכת אבות, פרק ה', משנה ו'), ומקום משמרתו אצל ''שר הים'' כיוון שלא ניתן להחזיקו בשום מקום על פני היבשה.
 

מהו המסר

לאחרונה הולך ומתרחב השימוש בקרינה לצורך חיתוכים שונים הדורשים יכולת חיתוך בעוצמה רבה, יחד עם דיוק מרבי ועבודה נקיה. כך מוצאים אנו את מכשירי ההקרנות במקומות שונים ומגוונים, החל ממלטשות יהלומים, ועד חדרי ניתוח.
הקרינה הינה כידוע תופעה טבעית - כמו החשמל ושאר כוחות טבע, אשר הדרך להפקתה מן הטבע התגלתה רק בדורות האחרונים, ונחשבת לאחת התגליות הנכבדות של העידן המודרני.
כל כך מרתק להבחין כי שיטות מתקדמות כיום, הינן בעצם ''המשך ישיר'' לפעולות נסיות שבוצעו לפני אלפי שנים בבניית בית המקדש. בדור כל כך טכנולוגי כמו הדור שלנו, ''התגלית'' הזאת, כי יש תופעות הנראות לנו חדשניות לגמרי אך "מקורן" מדורות עברו, יכולות להחדיר בנו מעט צניעות וענווה.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]