טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ועלתה בו צלף וממנה היתה פרנסתו - צלף
"תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו, ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס ועלתה בו צלף וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו" (שבת, קנ ע"ב).
שם עברי: צלף קוצני שם באנגלית: Caper שם מדעי: .Capparis spinosa L
שמות נרדפים במקורות: אביונה, קפריסין, נצפה, פרחא, ביטיתא
נושא מרכזי: האם ניתן להתפרנס משיח צלף?
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על הצלף הקוצני הקש\י כאן.
ספור זה מעורר קודם לכל שאלה הלכתית שיש מהמפרשים השואלים אותה. מדוע נמנע החסיד מלגדור את שדהו הרי מחשבתו לגדור הייתה בגדר הרהור המותר בשבת מה גם שהרהור זה היה בשוגג. מתוך כך שמסופר שהוא נזכר ונמנע מלגדור משתמע שמלכתחילה ההרהור היה בשוגג. מתרץ המהרש"א בחידושי אגדות במקום שאכן לא היה כאן איסור הלכתי אלא שהוא נמנע לגדור ממידת חסידות.
הקורא המכיר את שיחי הצלף ברוב איזורי הארץ עשוי לתהות האם שיח בגודל בינוני יכול לגדור שדה ולהניב יבול גדול כדי פרנסה? כמובן ניתן לטעון שהנס היה לא רק בעצם הופעת הצלף אלא גם בפונקציות שהוא מילא לאחר שהופיע במקום. גם אני תהיתי לגבי ספור זה עד שפגשתי את שיחי הצלף הגדלים בשביל העולה לתל טליה הסוכך כ"עשתרות קרניים" (סוכה ב' ע"א) על המושב קשת ברמת הגולן. שיחים - עצים אלו היו בגובה של כ – 2 מ' ואין ספק שבכוחם לחסום פירצה בגדר ולספק יבול הגון של קפריסין ואביונות למאכל (תמונה 1).
אזכור נוסף של הצלף עשוי לספק ראייה מבוססת יותר לכך שקיימים גם עצים גדולים של צלף. בגמרא בפסחים (קיא ע"ב) מוזכר צילו של הצלף כמסוכן לישיבה: "חמשה טולי הוי: טולא דדיקלא יחידא, טולא דכנדא, טולא דפרחא, טולא דזרדתא וכו'" (1). ישיבה בצל שיחי צלף שגובהם 1 – 1.5 מ' היא כמובן בלתי אפשרית ולכן עלינו להניח שהכוונה לעצי צלף בעלי נוף משמעותי בדומה לעץ בנחל מיצר הנראה בתמונה 2. על גובהו של העץ ניתן לעמוד בעזרת השוואה לעמודי הפריחה של החצבים למרגלותיו. העובדה שלעץ זה גזע מרכזי מאפשרת ישיבה נוחה בצילו. ההצעה שמדובר בצלף גדול דמוי עץ אינה הדרך הבלעדית להבין מהו "טולא דפרחא" שהרי ייתכן ומדובר על ישיבה בצילו של צלף הגדל בתוך סדק כותל ומצל על הקרקע מתחתיו (הצעתו של הרב א. מ. חמניצקי). הסבר זה מותנה בכך שהשמש ניצבת בעמדה שבה הצלף יוצר צל שאינו "נבלע" על ידי צל הכותל.
קיומם של פרטים גדולים כעצים עשוי להבהיר טוב יותר את הברכה שיש לברך על פירות הצלף: "תנן: על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר: בורא פרי האדמה, ועל האביונות ועל הקפריסין אומר: בורא פרי העץ" (ברכות לו ע"א). אמנם ההגדרה הקובעת ברכת בורא פרי העץ איננה מתחשבת בגודל העץ אלא בהיותו צמח רב שנתי אך העובדה שאנו מוצאים עצי צלף מחזקת את התחושה שאכן ראויים פירותיו לברכת בורא פרי העץ.
 |
|
 |
תמונה 1. צלף – שיח גדול מימדים במעלה תל טליה.
צילם: גלעד פלאי (הגלריה של גלעד) |
|
תמונה 2. "עץ" צלף בשלכת - צלף זה שגובהו כ - 2.6 מ' צולם בנחל מיצר בדרום רמת הגולן על ידי שמיל קליין. |
(1) פירוש: עוד אמרו בענין הצל: חֲמִשָּׁה מיני טוּלֵי הָוֵי [צל מסוכנים הם]: טוּלָּא דְּדִיקְלָא יְחִידָא [צל דקל יחיד], טוּלָּא דְּכַנְדָּא [צל האילן הקרוי כנדא], טוּלָּא דְּפִרְחָא [צל הצלף], טוּלָּא [צל] האילן ששמו זְרַדְתָּא.
לעיון נוסף:
א. דנין, 'עז באילנות - צלף', בצמחיית ישראל ברשת.
גדי הרלינג, הצלף - סגולותיו הגשמיות והפנימיות לפי דברי חז"ל.
"צלף קוצני" באתר צמח השדה
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
