טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני – מלון הקת'א
"ואמר רבי יוחנן: כל המזנה אשתו מזננת עליו, שנאמר: אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי, וכתיב: תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין. והיינו דאמרי אינשי: איהו בי קארי, ואיתתיה בי בוציני" (סוטה, י ע"א).
פירוש: ואמר ר' יוחנן: כל המזנה עם נשים אחרות אשתו מזננת עליו, שנאמר "אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי" (איוב לא, ט), ועל כך גם כתיב [נאמר] "תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין" (איוב לא, י). והיינו דאמרי אינשי [והוא שאומרים אנשים בפתגם עממי]: איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני [הוא נמצא בין הדלעות ואשתו בין המלפפונים], כלומר, כדרך שהוא עושה אף היא עושה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: מלון הקת'א שם באנגלית: Hairy Cucumber שם מדעי: Chate Cucumis melo var.
שם נרדף במקורות: קישות, קישוא שמות בערבית: ח'יאר, קת'א שאמי
שם עברי: דלעת הבקבוק שם באנגלית: Bottle Gourd שם מדעי: Lagenaria siceraria (L. vulgaris)
שם נרדף במקורות: דלעת יוונית, קרא
נושא מרכזי: מה משמעות הפתגם "איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני"?
לנושאים נוספים העוסקים בקשואים - הקש\י כאן.
לריכוז המאמרים שנכתבו על דלעת הבקבוק הקש/י כאן.
פתגם זה מוזכר במסכת מגילה (יב ע"א) גם ביחס לאחשוורוש וושתי: "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות, בית הנשים מיבעי ליה! אמר רבא: שניהן לדבר עבירה נתכוונו. היינו דאמר אינשי: איהו בקרי ואתתיה בבוציני". לפני שנפנה להסביר את הפתגם עלינו להגדיר מהם שני מיני הפירות "קארי" (צורת הרבים של "קרא") ו"בוציני". לדעת רש"י מדובר באותו המין בשלבי התפתחות שונים: "קארי ובוציני - מין אחד הוא אלא שאלו גדולים ואלו קטנים כלומר במה שהוא עוסק היא עסוקה". במגילה פירש רש"י: "איהו בקרי - דלועין גדולות. בוציני - דלועין קטנות, כלומר, דבאותו מין עצמו, זה נואף וזו נואפת, הוא אומר להראות את יופיה, והיא לכך נתכונה שיסתכלו ביופיה". הסבריו של רש"י הם לשיטתו כפי שאנו מוצאים במסכת כתובות (פג ע"ב): "בוצינא טב מקרא - בוצינא דלעת קטנה קרא דלעת גדולה והאומר לחבירו קח לך דלעת קטנה בגינתי או המתן עד שיגדילו וקח גדולה טוב לו ליקח הקטנה מיד כי לא ידע מה יולד יום אף כאן חביבה עליו אכילת פירות שהוא תדיר ומיד מביטול מכר שאינו מיד אלא לכשתמכור ושמא לא תמכור".
רבינו תם (שם) דוחה את דברי רש"י ומוכיח שקרא ובוצינא הם מינים שונים:
"בוצינא טב מקרא - לא כפי' הקונטרס דפירש דשניהן מין דלעת הן דהא קישואין מתרגמינן בוצינא וקרא היינו דלעת כדמוכח בפ' הנודר מן המבושל (נדרים נא.) וקישואין ודילועין שני מינין הן כדתנן במס' כלאים (פ"ג מ"ה) נוטע אדם קישות ודלעת בתוך גומא אחת ובלבד שיהא נוטה שער שורה זו לכאן ושער שורה זו לכאן. ודלעת גדולה וחשובה יותר מקישואין אלא שמאחרת להתבשל והקישות ממהרת לבשל. ומשל הדיוט כך הוא: שאדם אוהב הקישות יותר שיהנה בה מהרה ממה שהוא אוהב דלעת ולהמתינה אף על פי שהיא טובה יותר, ר"ת".
הערוך (ערך "קר") מפרש את המשל: "... פירוש האיש אם לא ימצא אשה לזנותה נוקב בקרא נקב קטן לזנות בו וכך האשה אם לא תמצא זכר תעשה מקישואין מקום זכרות לזנות בו". פירושו רומז על כך שהוא זיהה את בוציני וקארי כמינים שונים אך הדבר לא הכרחי. הסבר אחר מובא ב"טורי אבן" (מגילה, יב ע"א):
" ... ומפ' ר"ת שהקישות מין פרי קטן מדלעת שממהר להתבשל ויכול לתולשו מיד והדלעת גדולה ואינה ממהרת להתבשל ואין יכול לתולשה עד לאחר זמן, ואוהב אדם דבר מועט לאלתר מדבר מרובה לאחר זמן. והשתא לפי' ר"ת תקשה מהא דשמעתין, דאיהו בקרא ואיתתיה בבוצינא, דאי שני מינין הם אין המשל דומה לנמשל *. וראיתי בתשובת מהר"ם מינץ (סי' ק"י) דכתב מההיא דאיהו בקרא דשמעתין שפי' התוס' שנ"ץ בשם ר"ש: איהו בקרא שהעלים גדולים מכסים אותה ואיתתא בבוצינא שהעלים קטנים ואינם מכסים אותה כלומר עוד היא מזנה בפרהסיא יותר ממנו עכ"ל ולהאי פירושא דברי ר"ת נכונים ולא קשה מידי".
• לא זכיתי להבין מדוע אם הם שני מינים "אין המשל דומה לנמשל". גם אם הם שני מינים ניתן לפרש כפי שפירש הערוך.
תמונה 1. מילון הקתא הצילום באדיבות ח'ביזה – חקלאות בשיתוף הקהילה
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
