|
מתחת לפנס / רפי זברגר
גיטין פג ע"א
|
חכם |
השגה (על הדין של רבי אלעזר בן עזריה) |
רבי יוסי הגלילי |
לפי דעתו יש כלל, שאם אדם אסור הרי הוא אסור לכולם, ואם מותר – מותר לכולם. לא ייתכן, טוען רבי יוסי הגלילי, שאדם יהיה מותר לאחד ואסור לאחר. ובמקרה שלנו, בו הבעל מתיר את אשתו בגט לכל העולם, אך עדיין אוסר אותה על בן אדם אחד – לא מתאים לכלל זה. |
רבי טרפון |
אם האשה המגורשת תתחתן עם אח של האדם שהיא אסורה עליו, ואח''כ בעלה השני ימות בלא בנים, הרי שיהיה אסור לאח המת לייבם אותה, כיוון שהיא אסורה עליו, מכוח גירושין הראשוניים, ובכך אנו עוקרים את מצוות ייבום שהיא מצווה מן התורה. |
רבי אלעזר בן עזריה |
כתוב בתורה בפרשת כי תצא, בפסוקים העוסקים בגיטין: וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ (כ"ד, א')מהם לומדים כי הגט צריך לכרות. לעשות הבדלה מוחלטת בין הבעל והאשה. אם יש בן אדם שאסור להתחתן עם האשה מכוח הבעל הראשון, אין זה מצב של נתק מוחלט ביניהם. |
רבי עקיבא |
אם האשה ''שלנו'' תתחתן עם אדם פלוני וייוולדו להם ילדים. לאחר מכן ימות בעלה או יגרשה, ואם היא תתחתן עם אותו אדם שהיה אסור עליה, מכוח הגירושין הראשונים, הרי שבעצם היא ביטלה את הגט הראשון, ואז יוצא שהילדים של האשה הזאת, מן הבעל השני בעצם יהיו ממזרים (מכיוון שהיא בעצם עדיין אשת איש לראשון, ואשת איש שמביא ילדים לעולם, הרי הם ממזרים) |
ניתן לומר כי הסיבה לכך, שרבא משיג את סברתו של כל אחד משלושת החכמים, אך טוען כי לרבי אלעזר בן עזריה אין פירכא וסברתו נראית נכונה, כי הוא היה ה''פשוט'' ביותר מבין כל החכמים. רבי אלעזר בן עזריה, לא הלך לחפש מקרים שונים בהם עלולה להיווצר בעיה, כפי שעשו שלושת החכמים האחרים, אלא פשוט טען, שעצם המקרה בו הבעל משאיר בן אדם האסור על גרושתו, אינו כורת וחותך את הקשר עם האשה, וחסרה ''כריתות'' המחויבת מן הפסוקים.
לפעמים אנחנו בורחים לכל מיני הסברים ותירוצים ''רחוקים'', כאשר לפעמים התשובה נמצאת ''מתחת לפנס''. יש לראות ולנתח כל מצב, למצוא את היתרונות והכשלים, בלי פלפולים רבים, ומכאן להמשיך הלאה.
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי - נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]