הקפת הראש במספריים / נזיר נח ע"ב
הרב אביהוד שורץ
דף יום-יומי, תורת הר עציון
בעיון הקודם הבאנו את טעמי איסור הקפת הראש. מטעמו של הרמב"ם ניתן להסיק, לכאורה, שעיקר האיסור הוא בתוצאה. לדבריו, אם אדם הקיף את ראשו, הרי הוא נדמה לכומרי עבודה זרה, ומשום כך התורה אסרה זאת. ואולם בעניין זה עצמו נחלקו ראשונים, ודווקא הרמב"ם נקט להקל, וכדלהלן.
הגמרא בסוגייתנו מביאה ברייתא המגדירה את איסור השחתת הזקן בתער:
"אי 'לא תשחית', יכול ליקטן במלקט וברהיטני חייב? תלמוד לומר 'ופאת זקנם לא יגלחו' – איזו גילוח שיש בו השחתה? הוי אומר זה תער".
עיון בפשוטו של מקרא מלמד שביחס לגילוח הזקן התורה אכן ציוותה "לא תשחיתו" (ועל פי מסורת חז"ל ההשחתה היא רק בתער), אך בנוגע להקפת הראש היא לא השתמשה בלשון השחתה, וכאמור, כל שראשו מוקף ונראה ככומרי עבודה זרה נראה היה לאסור. ואומנם, הרא"ש (מכות ג, ב) כתב בפירוש:
"אפיאות זקן קאי, אבל אפיאות ראש לא בעינן תער, וכן משמע בגמרא... דלא פירש בו גילוח של השחתה כמו בזקן אלא בהשואה כל דהו משמע דחייב".
ואולם התוספות (לעיל מא ע"ב ד"ה השתא) כבר עמדו על כך שבעניין זה קיימת סתירה בדברי חז"ל עצמם. מצד אחד בפסיקתא (פרשת מצורע) מפורש כדברי הרא"ש.:
"שיש בראש מה שאין בזקן ובזקן מה שאין בראש, שהראש אסור במספרים כבתער".
מצד שני, בתוספתא (מכות ד, י) נאמר להדיא:
"ואינו חייב עד שיקיפנו בתער".
התוספות והרא"ש נתנו דעתם על כך, והציעו לבאר:
"והא דתניא בתוספתא, היינו כעין תער, ואפילו במספרים".
כמובן, מדובר בפירוש דחוק בלשון התוספתא, אך הוא מתיישב מן הסברה, לאור ההבחנה שבין איסור הקפת הראש ובין איסור השחתת הזקן.
והנה, הרמב"ם (עבודה זרה יב, ו) פסק כפשטות דברי התוספתא:
"ומותר ללקט הפאות במספריים, לא נאסר אלא השחתה בתער".
הכסף משנה שם טוען שכך מפורש גם במשנה במכות (כ ע"א), שבה נאמר שלדעת חכמים "אינו חייב עד שיטלנו בתער". הרא"ש חלק על כך, וטען שהמילים האלה במשנה מוסבות על איסור השחתת הזקן ולא על איסור הקפת הראש. אומנם, כאמור, בתוספתא אכן מפורש כדברי הרמב"ם.
מסתבר שעמדת הרמב"ם מבוססת על כך שאיסורי הקפה והשחתה הוקשו והושוו זה לזה (וראה על כך בתוספות בסוגייתנו, נז ע"ב ד"ה ורב אדא), ולכן אף שמצד טעמא דקרא ראוי היה לאסור כל תספורת של הפאות, ולאו דווקא בתער, למעשה יש לאסור רק הקפה בתער. מכאן, לכאורה, שאין איסור 'לעשות קרחת' שלא בתער.
השולחן ערוך (יורה דעה קפא, ג) הביא את המחלוקת:
"אינו חייב אלא בתער. ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם".
יש לשים לב לכך שהשולחן ערוך דייק בדברי התוספות והרא"ש וקבע הקפה במספריים אסורה, היינו רק כעין תער. על פי זה כתבו הפוסקים (ראה שו"ת נודע ביהודה יורה דעה תניינא, פ"א; הוא מתייחס להשחתת הזקן, אך נראה מדבריו שהקל גם בהקפת הראש) שמי שהקיף את שערו וגילח את פאותיו בעזרת משחה המשירה את השיער לא עבר כל איסור, משום שאין זה כעין תער כלל.
נמצא אפוא שלכולי עלמא האיסור נוגע גם לעצם פעולת התספורת וההקפה, ולא רק למציאות שבה ראשו של אדם מוקף, ולמעשה הוא קרח. אומנם, הסרת השערות בעזרת משחה אינה שכיחה היום, ועל כן ראוי לעורר על כך שתספורת היוצרת קרחת בכל הראש אסורה אף בעזרת מכונת תספורת, שהיא ככל הנראה "מספרים כעין תער", וכאמור מסקנת ההלכה היא שיש לחוש לכך, אף שהרמב"ם הקל בזה.
