קשה גזירתך
סוטה יב ע"א
"תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין. עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן.
אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה:
שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות.
פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב.
פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת, שנאמר: ותגזר אומר ויקם לך".
ואם תאמר מה בכך שגזר רק על הזכרים והרי ללא זכרים לא יתקיים עם ישראל. יש לומר שתירצה זאת בטענתה השלישית, שכיון שספק מתקיימת אי אפשר שלא יתקיימו פורתא כפי שאכן אירע למשה. ודי בזכר אחד לישא נשים רבות. כך פירש הגר"א בספר שנות אליהו בסוף מסכת ביכורים את דברי רבי רבייה בא לעולם במסכת בבא בתרא דף טז ע"ב, הובא בקול אליהו שם.
ואף על פי כן לא נאמרה הטענה השלישית מיד לאחר הראשונה, כי הטענות נאמרו כסידרן: עצם הגזירה, הקיום לעוה"ב מיד בלידה, והקיום האפשרי בהמשך גם בעוה"ז.
טענתה השניה היא כדברי רב אסי במסכת יבמות דף סב ע"א: "אין בן דוד בא - עד שיכלו כל נשמות שבגוף, שנאמר: (ישעיהו נז, טז) כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי". ואף למאי דקי"ל כרבי יוחנן שם דאמר לא קיים פריה ורביה אם מתו, לא משום שחולק אלא משום שמצריך גם (ישעיהו מה, יח) לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.
