מבט פנימי ואמוני / רפי זברגר

סוטה יב ע''א
 

הקדמה 

''אגדות מרים'' במסגרת תיאורי פסוקים של יציאת מצרים עוסקות גם בכלב ומרים, על חלק מדיון זה נסב מאמרנו.
 

הנושא

בשלהי הדף הקודם החל הדיון בנושא, ונמשך בריש הדף שלנו:
וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן (דברי הימים א', ב', י''ח) - בן חצרון? בן יפנה הוא!
פסוק זה מספר דברי הימים הוא פסוק קודם לפסוק שהוזכר לעיל כהוכחה שכלב בן יפונה התחתן עם מרים.
גם פסוק זה דן בקשר בין כלב למרים, והגמרא מנתחת אותו מילה במילה. שאלה ראשונה נסבה על ציון שם אביו של כלב: כאן נכתב כי הוא בן חצרון. שואלת הגמרא על כך מתוך פסוקי המרגלים, שם נכתב כי הוא היה בנו של יפונה!
בן שפנה מעצת מרגלים.
עונה הגמרא כי אמנם היה בן חצרון, אלא שכונה בתורה בן יפונה, בגלל שפנה מעצתם הרעה של המרגלים, והתחבר ליהושע בסיפור אמיתי על טיבה של ארץ ישראל.
ואכתי בן קנז הוא, דכתיב (שופטים א', י''ג): וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה!
ממשיכה הגמרא להקשות, והרי כלב היה אחיו של עתניאל אשר עליו נאמר כי היה בנו של קנז, אם כן גם כלב היה בנו של קנז, והרי אמרנו כי היה בנו של חצרון?
אמר רבא: חורגו דקנז הוה.
מתרץ רבא כי עתניאל היה בנו של קנז, מנישואין שניים של האמא המשותפת של עתניאל וכלב. אך באמת, אביו של כלב היה חצרון, וקנז היה אביו החורג שלו.
דיקא נמי, דכתיב (יהושע י''ד, ו'): וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ: , שמע מינה.
מוכיחה הגמרא את תשובתה (כי כלב היה בן חורג של קנז) מהפסוק ביהושע בו מצוין כי כלב הוא בן יפנה הקנזי, מכך שלא כתוב שהיה בן קנז, כמו שנאמר על עתניאל בפסוק בספר שופטים.
ממשיכה הגמרא להסביר את שאר המילים בפסוק בדברי הימים אשר צוטט לעיל.
עזובה - זו מרים, ולמה נקרא שמה עֲזוּבָה? שהכל עזבוה מתחילתה.
מרים הנביאה היתה ''עזובה ונטושה''. אף אחד לא רצה בה. אף גבר לא ביקש לשאת אותה לאישה. לחשוב על כך שנביאה, שהפיחה את הרוח במשפחה, על ידי שבא בטענות כלפי אביה שגרש את אמה לאחר גזירת פרעה ''כל הבן הילוד היאורה תשליכון'', אותה אחת אין לה ביקוש. היא הייתה חולה, ומראה היה כנראה ''לא משהו''.
ומכאן מייחסת הגמרא את מילות הפסוק לתיאורים של כלב במעשיו ומחשבותיו:
הוֹלִיד ? והלא מינסב הוה נסיב לה!
מקשה הגמרא כיצד קובע הפסוק כי כלב הוליד את מרים, והלא הוא זה שנשא אותה לאשה בסופו של דבר?
אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה.
תשובתו של רבי יוחנן מדהימה: מרים היא אשתו, אבל הוא נשא אותה ''לשם שמים''. כאמור לעיל, מראה החיצוני ומצבה הגופני היה ''על הפנים'' ובכל אופן נשאה כלב. רש''י מסביר כי נשאה בעקבות מימרת חז''ל ''כל הנושא אשה יבדוק באחיה'', שהרי הבנים דומים לאחיי האם. ומכיוון שהכיר כלב את משה ואהרן אחי מרים כאנשים רמי מעלה ורמי חשיבות, נשאה כלב למרות מצבה. נישואין כאלו מכונים בפי חז''ל ''נישואין לשם שמים'', ואז אשתו היא כביכול ילדתו שילד אותה מחדש. הוא נפח בה תקווה, טיפל במחלתה, שיפר לחלוטין את מראה החיצוני כפי שנלמד מיד בהמשך.ג
יְרִיעוֹת - שהיו פניה דומין ליריעות.
אבל בעת שלקחה כלב לאשה פניה חיוורים ולא יפים, שהיו דומים לירקרקת כלשון רש''י.
וְאֵלֶּה בָנֶיהָ - אל תקרי בניה אלא בוניה.
משנים חכמים את קריאת המילה לבוניה, בבחינה שכלב ''בנה'' את מרים מחדש. טיפל בה במסירות אין קץ, ריפא אותה ובנאה כאחד האדם. שלושת המילים הבאות בפסוק שהן כביכול שמות הבנים של כלב אינם אלא תיאורים לאישיותו של כלב, ועמידתו בפרץ בעת שהותו בארץ ישראל עם המרגלים (רש''י)
יֵשֶׁר - שישר את עצמו;
כלב היה בעל אישיות מוצקה, ולמרות היותו במיעוט מול עשרת המרגלים (ביחד עם יהושע בן נון) ''יישר'' את עצמו, עמד על שלו, לא נגרר אחרי תבוסתנות של המרגלים.
וְשׁוֹבָב - ששיבב את יצרו;
יצרו כנראה תקפו ללכת עם הרוב. יצרו ביקש ממנו לחשוב ''מחשבות קטנות'' כעשרת המרגלים, אך לא – הוא נלחם ביצר והביא את דרכו הייחודית מול כולם יחדיו.
וְאַרְדּוֹן - שרדה את יצרו;
היצר היה כל כך חזק שהיה צריך ''לרדות'' בו ולגדוע אותו כל עוד נושף בעורפו.
ואיכא דאמרי: על שהיו פניה דומין לורד.
יש המייחסים מילה זו למצבה של מרים לאחר ''טיפולו'' של כלב. היא כל כך השתנתה לטובה, ועתה, לא רק שאינה חולנית וירקרוקת, אלא פניה יפים ומאירים כמו פרח ורד נאה ומשובח. 
 

מהו המסר

למדנו מדרכו הייחודית של כלב מספר מסרים:
1. יש להסתכל על הפנימיות והפוטנציאל. מראה ומצבה של מרים היה כאמור לא טוב, אך כלב באמונתו הגדולה ובמבטו החודר ראה את היכולות של מרים מכוח משפחתה ומכוח עצמה ולמרות הכול נשאה לאשה.
2. התמדה, מסירות ונתינה מביאה תוצאות. כלב טיפל והשקיע רבות באשתו החדשה. סוף הטוב לבוא, ואכן הגיע.
3. ללכת עם האמת למרות ''סביבה עוינת''. עשרה אנשים חשובים שהיו בחברתו של כלב ויהושע ניסו להטות את מחשבתו לדרך הרעה והפסימית, אך כלב הצליח לרדות ביצר, וללכת בדרך האמת שלו, שהתבררה כאמת מוחלטת. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלמה של אילנה בת שרח
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]