אנחנו שווים את זה? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
גיטין יב ע"א
עבדא דנהום כרסיה לא שויא, למריה ולמרתיה למאי מיתבעי?
לפעמים יש תחושה שהקב"ה לא נותן לנו את מה שאנחנו צריכים, וזה מתסכל. זאת למרות שאנחנו מבינים בהגיון שכל מה שהוא עושה זה לטובה, ו"אין רע יורד מלמעלה", אז איך אפשר להתגבר על התחושה הזו?
תשובה נוקבת לשאלה נפוצה זו, אומר רבי אברהם מלובלין (שבט מיהודה, בראשית, אחר הבדלה) על יסוד דברי הגמרא הללו.
הרי כולנו עבדיו של הקב"ה, והכלל בסוגייתנו קובע חד משמעית שאדון לא מחזיק את עבדו אם הוא לא שווה את הלחם שהוא אוכל. זה פשוט לא משתלם לו כלכלית.
לכן, השאלה שעלינו לשאול את עצמנו איננה: מה חסר לי, משום שברור מעל לכל ספק שמה שאנחנו מקבלים מהקב"ה הוא הרבה יותר ממה שאנחנו נותנים חזרה.
השאלה שעלינו לשאול את עצמנו תדיר היא: כיצד אני מצמצם נזקים לאדון שלי, משום שברור הוא שלעולם לא נצליח להיות עבדים "ריווחיים", כאלו שמכניסים לריבונו של עולם יותר מאשר מה שהוא מוציא עלינו, אבל לכל הפחות עלינו להשתדל לא להיות עבדים שלא שווים את הלחם שהם מקבלים.
אם זו תהיה נקודת ההסתכלות שתוביל אותנו בכל דרכינו, מובטח לנו שלא יחסר לנו דבר, ואולי אפילו יישאר עודף.
