מה מתאים ליהודי / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
גיטין נו ע"א
בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא.
כל מעשיך יהיו לשם שמים נשמע משהו שקצת קשה להשגה, האם זו דרישה גורפת? האם כל פעולה שאנחנו עושים צריכה להיות לשם שמים ממש?
תשובה נפלאה לכך עונה רבי חיים מטשרנוביץ (באר מים חיים, בלק ד"ה "כי מראש צורים"), על בסיס סיפור הגמרא הזה.
שכן, כאשר יהודי מסתכל במקום שאיננו מועיל לעבודת ה' שלו, או מדבר דיבורים שאינם מועילים לעבודת ה' שלו, הוא יכול לחשוב לעצמו שאין זה חסרון, אלא פשוט חוסר יתרון. הוא יכול היה לנצל את הראיה או הדיבור לעבודת ה' ולא עשה כן. הוא יעשה את זה מאוחר יותר.
אולם, אומר רבי חיים מטשרנוביץ, עבור יהודי זהו אכן פגם. לכן אומרת הגמרא שיש אומרים שהפגם שעשה בר קמצא היה בניב שפתיים, לרמז על העובדה שהפה איננו מושלם, ויש אומרים שהפגם היה בדוק שבעיניים, לרמז על כך שהראיה לא הייתה מושלמת, וממשיכה הגמרא ואומרת שאמנם עבור אומות העולם זה לא נחשב כפגם, אולם עבור יהודי זה לא מתאים.
דברים אלו מזכירים מה שסיפר המשפיע הגה"ח רבי חיים שלום דייטש שליט"א, בשם אביו, שאמר לו שחסידים קדמונים לא היו מביטים סתם כך דרך החלון ללא סיבה, משום שבפעולה זו הם ראו מן הצהרה, כאילו הם פנויים לראות כל מה שיעבור מול החלון, ולזה הם לא היו מוכנים. לכן הם הביטו דרך החלון רק בשעת הצורך ולדברים מוגדרים בלבד.
כי מה שמתאים לשאר האומות, לא מתאים לנו.
