דיוק וחידוש ברש"י

סוטה טז

עמוד א

רש"י ד"ה התורה אמרה בעפר. לענין כסוי הדם ולא הכשיר דבר אחר:

רש"י ד"ה התורה אמרה ספר. לענין גט כריתות:

רש"י ד"ה התורה אמרה תער. לא יעבור על ראשו בנזיר:

רש"י ד"ה והלכה בכל דבר. דתנן (נזיר דף לט.) נזיר שגילח בין בזוג בין בתער או שספסף כל שהוא חייב וא''ת אין זו עקירה אלא תוספת איברא עקירה היא שמלקין אותו על כך ואסור להכות את ישראל בחנם שהרי אמרה תורה (דברים כה) לא יוסיף פן יוסיף ואע''ג דבכולהו קראי דרשי' בשחיטת חולין (דף פח:) ובגיטין (דף כא:) ובנזיר (דף לט:) לר' ישמעאל לא משמע ליה קראי דוכתב לה דמרבינן מיניה לרבות כל דבר דריש ליה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף כדדרשינן לה התם וכן כולן אלא אהלכה למשה מסיני סמכינן וקראי אסמכתא בעלמא הוא הלכך שאר מדרשים ריבויין דכל התורה כולה לא חשיב להו ר' ישמעאל כהלכה עוקבת מקרא אלא הני תלת ובמסכת קידושין ירושלמי מצאתי משנה זו דר' ישמעאל ואין תער מן השלשה אלא מרצע והכי תניא התם התורה אמרה ספר והלכה בכל דבר התלוש התורה אמרה עפר והלכה בכל דבר המגדל צמחים התורה אמרה מרצע והלכה אמרה אפי' סול וסירה והוא נראה בעיני מאד דהך דתער מוספת הוא:
רש"י שינה מהסדד המובא בגמרא שהוא לפי סדר הפסוקים כיסוי הדם בויקרא, גילוח תער לנזיר בבמדבר, ספר כריתות גט בדברים, ורש"י סידרם כיסוי דם, גט, נזיר, וכן המשיך רש"י וסידר את מקורם במסכתות הש"ס לפי סדר זה ולא כסדר הש"ס, והנראה מפני ששני הדברים הראשונים כיסוי דם וגט נמצאים גם בירושלמי ובסדר זה, והנוסף בירושלמי הוא מרצע, ויתכן שהירושלמי סידר בסדר זה - דם (ויקרא יז יג), גיטין (דברים כד א), ומרצע אחרון שנמצא בשני מקומות (שמות כא ו, דברים טו יז).