סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

חקירה לאחר המסקנה / רפי זברגר

קידושין סט ע''א
 

הקדמה 

במשנה, בדף ס''ו, עסקנו בהגדרת ''ממזרים'' ומתוך איזה ''קשר אסור'' נוצרים הממזרים, ''כתם'' אשר כידוע, צועד עם המשפחה מדור לדור. בנו של ממזר ייקרא גם ממזר, וכן הלאה עד בלי גבול.
המשנה בדף שלנו, מלמדת כי ניתן ''לעצור את הסחף'', וניתן בהחלט ''לטהר את הממזרים'' ובכך "לעצור את הצעדה''.
 

הנושא

אומר רבי טרפון, במשנה האחרונה בפרק שלישי, כי יכולין ממזרים להיטהר, ומייד מסביר כיצד ניתן לבצע זאת:
ממזר שנשא שפחה - בנו הופך להיות עבד [בן שפחה כמו אימו] , שחררו – נמצא הבֵּן "בן חורין". שני שלבים ל"מהלך הטהרה''. שלב ראשון נישואין עם שפחה, והבן היוצא מנישואין אלו מופקע מדין הממזרות שלו, והולך אחרי אמו, ולכן ייקרא עבד. שלב שני: שחרור העבד, ואז חוזר להיות יהודי כשר לכל דבר.
הגמרא דנה, האם אפשרות זו, ה"מטהרת את הממזרים", מותרת לביצוע לכתחילה, או שמא רק בדיעבד.
לכאורה יש איסור של וְלֹֽא יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (דברים כ"ג, י"ח) האוסר להתחתן עם עבד/שפחה. אך אם נאמר שמותר לממזר לקדש שפחה לכתחילה, צריך לומר שכוונת הפסוק הנ''ל, הוא רק לישראל כשר ולא לממזר (רש''י).
לאחר דין ודברים, מסיקה הגמרא כי שיטתו של רבי טרפון מותרת לכתחילה, ואין בכך שום בעיה.
למרות מסקנת הגמרא, ממשיכים המפרשים לדון ב''כשרותו'' של המהלך. הם שואלים: כיצד ממזר יכול לישא שפחה, והרי ממזר מחויב בכל המצוות שבתורה? נצטט תשובה אחת של ''פסקי הרי''ד'' על הגמרא שלנו: הוא משווה בין איסור לישא שפחה: וְלֹֽא יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל לבין האסור להתחתן עם גויה: וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ
(דברים ז', ג'). יש הבדל בין האיסורים, באיסור שפחה נאמר מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל מה שאין כן באיסור חיתון עם גוי.
מסיק מכאן הרי''ד, כי האיסור של שפחה הוא רק בבן ישראל כשר ולא בממזר, ובכך הוא "מאשש" את מסקנת הגמרא.
 

מהו המסר

בחקירתו הנוספת של הרי''ד ועוד מפרשים, אנו למדים כי אין לקחת שום דבר כמובן מאליו. למרות שהגמרא דנה בכך, והגיעה למסקנה מסוימת, עדיין ניתן לחקור ולהעמיק יותר. הדרך בה נהג הרי''ד, ע''י השוואת שני איסורים בשני מקומות, ומציאת הדברים השונים בין המקומות, ומכאן להסיק מסקנות הלכתיות מעשיות, היא "אפשרות מעניינת שכדאי ללמוד אותה'' ולהפנימה, בכל חקירה ובכל תחקיר שאנו מבצעים. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר