במה האיש ואשתו שותפים?
הרב דב קדרון
סוטה כג ע"ב
כאשר איש מביא את אשתו הסוטה לבית המקדש, עליו לשלם עבור קורבן מנחתה, ומבאר רבי עקיבא איגר זצ"ל (שו"ת תניינא סימן ק) שהבעל והאשה הם שותפים בקורבן זה, כי על הבעל מוטל החיוב להביא אותו מממונו, ומטרת הקורבן הוא לכפר עליה, לכן שניהם שותפים.
היה מעשה בבעל שקנה אחוזת קבר על שמו וע"ש אשתו ליד קבר בתם, עפ"י שטר רכישה מהחברא קדישא שיש בידו. לאחר כמה שנים התגרשו בני הזוג בהסכמה הדדית, אחרי שהתעוררו ביניהם ויכוחים. לאחר מכן ביקש הבעל למכור את האחוזה כולה גם שלו וגם של אשתו, ולקחת את כל הכסף לעצמו, מכיון שלטענתו רכש את האחוזה כולה מכספו, ואילו האשה סירבה למכור את חלקה באחוזת הקבר, מכיון שלטענתה הבטיחה לבתה שתהיה לידה תמיד.
בית הדין (מובא בפסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ו עמוד קלט – קמ) קבע שאילו חיוב הקבורה שחייבו את הבעל לאשתו היה כבר מחיים, אז היה אפשר לדמותו לקרבן מנחה שחייב הבעל להביא עבור אשתו, וכשם שבקרבן מנחה נחשבים הבעל והאשה שותפים, כך גם בקבר של האשה. אך מכיון שחיוב הקבורה לאשה אינו מחיים, אינו צריך להקנות לה את הקבר, ואם רכש קבר מחיים על שמה הרי זו מתנה שנותן לה. להלכה נפסק שבעל שנתן לאשתו מתנה וגירשה – המתנה נשארת ברשותה, ולכן פסקו שאין הבעל רשאי למכור את קבר אשתו.
