סכנת שיימינג / רפי זברגר

קידושין ע ע''א
 

הקדמה 

מסופר על אדם אחד שהגיע לבית המטבחיים (מקום שחיטה), וביקש שיביאו לו בשר. ענו לו האנשים, המתן עד אשר ייקח שָמָשוֹ של רב יהודה בן יחזקאל ולאחר מכן ניתן לך. השיב אותו האיש בלשון חוצפה: מיהו אותו יהודה בן שויסקל [שינה את שם אביו של רב יהודה, וכינה אותו בשם המבטא גרגרנות, מתוך זלזול ברב יהודה], שייקח בשר לפָנָי? הלכו תלמידי רב יהודה וסיפרו לרבם את אשר קרה בבית המטבחיים. מיד נידה אותו רב יהודה. בהמשך, סיפרו לרב יהודה, כי אותו בן אדם היה מכנה אנשים כ''עבד'', ואז ''הכריז'' רב יהודה על אותו אחד שהוא ''עבד''. 
 

הנושא

אותו אדם "מנודה", הלך והזמין את רב יהודה לדין בבית דינו של רב נחמן. רב יהודה התלבט האם ללכת לדין בפני רב נחמן או לא, כיוון שהוא [רב יהודה] היה ''גדול'' ממנו, אך לאחר התייעצות עם רב הונא, החליט ללכת, כיוון שרב נחמן היה חתן של נשיא, ומשום כבוד "מוסד הנשיאות'' הלך לבית הדין. משהגיע לשם ראה את רב נחמן, משתתף בעשיית מעקה. שאל אותו רב יהודה, האם אינך מכיר את מאמר רב הונא בשם שמואל: כיוון שנעשה אדם פרנס על הציבור, אסור בעשיית מלאכה בפני שלושה [גנאי לדור של מנהיג זה, שאין לו אנשים הכפופים לו שיכולים לעזור לו בעשיית מעקה]? ענה לו רב נחמן: פורתא דגונדריתא קא עבידנא (אני עושה ''קצת'' מעקה [רב נחמן השתמש בלשון לועזי למילה מעקה]), ואז "שאל" אותו רב יהודה: מדוע הנך משתמש בלשון לועזי ולא במילה ''מעקה'' בלשון תנ''כי או ''מחיצה'' כלשון חכמים? ...
וכך המשיך הדיאלוג בין רב יהודה לרב נחמן, שעל כל תשובה או מעשה של רב נחמן ''מתקיף'' אותו רב יהודה, וכל זאת להוכיח לרב נחמן, כי עשה טעות כאשר הזמין אותו לדון אצלו...
בסוף, כאשר ''הבין'' רב נחמן, כי האדם העומד לפניו הינו רב יהודה, אשר הוא קרא אותו לדין אצלו, עבר ל''עצם העניין'' שלשמו הגיע רב יהודה, ושאל אותו רב נחמן: מאי טעמא שמתיה לההוא גברא [מה הסיבה שאתה נידית את האיש ההוא]?
ענה לו רב יהודה: כיוון שהוא ביזה תלמידי חכמים. ושוב שאל רב נחמן: מדוע לא הכית את האיש ההוא כמו שראינו מספר פעמים דרב מנגיד על מאן דמצער שלוחה דרבנן [רב היכה אדם שציער שליח של חכמים]. ענה לו רב יהודה תשובה מעניינת: עשיתי מעשה ''עדיף'' ו''חזק'' יותר. נידוי הוא חזק ומשמעותי יותר מאשר נתינת מכות! 
 

מהו המסר

מדוע נידוי חזק ועדיף על נתינת מכות? ניתן לומר, כי מכות מכאיבות ''כאב פיזי'' ברמה זו או אחרת, אך נידוי והחרמה של אדם בפני כל הציבור, החברים, השכנים והמכרים הינו עונש ''חזק'' ומשמעותי לאדם לאין ערוך. אדם מוכן לסבול פיזית לא מעט, אך קשה לו מאוד, כאשר כל האנשים ברחוב ''מסובבים את הראש'' ולא מתייחסים אליו.
נושא זה נידון רבות לאחרונה, בעקבות מקרים לא מעטים של ביצוע ''שיימינג'' ברשתות החברתיות. זהו בדיוק אותו רעיון. ביזוי והשפלה בפני כל הפורום החברתי, קריאת שמות גנאי וכדו' יכולות לדרדר את האדם עד מאוד. היו אנשים אשר עברו תהליך זה, לא הצליחו לעמוד בכך ואיבדו את עצמם לדעת...
נתינת עונש מסוג כזה, היא דבר מאוד מאוד משמעותי, ולכן צריך להינתן בשיקול דעת מאוד רציני, ורק על ידי אנשים בעלי סמכות ואחריות. אסור בתכלית האיסור ל''אדם מן השוק'' לנקוט באמצעי חזק כזה על פי שיקול דעתו. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית. ולרפואה שלימה של אילנה בת שרח.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]