מה שלא ישתנה לעולם / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
גיטין סח ע"ב
כי מטא גבי סנהדרין, אמרו רבנן: מכדי שוטה בחדא מילתא לא סריך, מאי האי?
איך אפשר להתחזק בזמנים שבהם תוקפים את תורתנו הקדושה מחד, ומעודדים התנהגויות שנוגדות את עקרונות התורה? מה ניתן לומר לעצמנו כדי לעמוד נגד רוחות רעות שנושבות ומאיימות על כל הקדוש לנו?
תשובה יוצאת דופן על יסוד דברי הגמרא הללו, נאמרה על ידי אוד מוצל מאש, רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג (שפע חיים לשמיני עצרת ושמחת תורה, עמ' קעז), וכשמתבוננים מיהו האומר את הדברים, מי ששרד לראות כיצד אימפריה שניהלה אידיאולוגיה רצחנית כנגד עמנו שנעלמה מן העולם עם תום המלחמה, הרי שהדברים מקבלים משנה הוד.
שוטה, אומר האדמו"ר מצאנז, איננו יכול לעמוד בעניין אחד לאורך זמן, ולכן ניתן לראות כי אידיאולוגיות שלפני זמן היו הדבר היציב והבטוח ביותר, נעשות לאחר זמן לנמאסות ואפילו מתועבות על ידי המון העם. תפיסות עולם שנחשבו מתקדמות ונאורות, וכל מי שלא החזיק בהן היה נחשב חשוך, נחשבות אחרי תקופה למיושנות ואולי אפילו מסוכנות.
לעומת כל אלו, הרי שבמשך אלפי שנים נותר עמנו דבוק באידיאולוגיה אחת שאיננה משתנה, בתורה הקדושה. את מקומותיהם של הלומדים בבתי מדרש שלמדו את דברי התורה לפני אלפי שנה, החליפו לומדים אחרים, אך התכנים נותרו אותם תכנים, בדיוק מופלא. העקרונות נותרו אותם עקרונות, והשאיפות של בני התורה נותרו על כנם.
לכן, אם רצוננו לקבל חיזוק לאמונתנו, עלינו לעשות דבר אחד, לגשת לבית המדרש הקרוב, לפתוח את הדלת, להביט פנימה ולראות יהודי רכון על הגמרא העתיקה, ולדעת שזו תהיה גם התמונה בעוד כך וכך מאות ואלפי שנה. שום דבר לא השתנה, שום דבר לא ישתנה, כי משה אמת ותורתו אמת.
