כפיה דתית על הקב"ה / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
גיטין פח ע"ב
גט מעושה, בישראל - כשר, ובעובדי כוכבים – פסול.
איזה דבר חיזוק אפשר לומר ליהודי שמרגיש שהמצוות שהוא עושה אינן שוות דבר, ואין להן ערך?
דבר חיזוק גדול מאוד עבור כל מי שמקיים מצוות, לומד בעל התניא (מאמרי אדה"ז תקס"ו ד"ה אם בחקתי תלכו), מתוך הכינוי "מעושה" שניתן לגט כפוי.
שכן העובדה שהמשנה מוצאת שהביטוי "מעושה" מתורגם ככפיה מתקשר באופן מעניין למצוות שביחס אליהן ניתן למצוא לא מעט פעמים את הביטוי "מעשה המצוות". הדברים באים לידי ביטוי לדוגמה, בפסוק מיוחד שפותח את פרשת בחוקותי, ובו כותבת התורה (ויקרא כו, ג) "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם". בפסוק זה התורה לא משתמשת בפועל "וקיימתם" לדוגמה, אלא "ועשיתם", ובעל התניא לומד כי הדבר נעשה בכוונת מכוון עמוקה.
משום שקיום המצוות כאן בעולם הזה, 'מכריח' כביכול את הקב"ה להנכיח את עצמו באופן אקטיבי בעולם. הדבר הזה בולט לאור פרשנות הזהר (זהר ויקרא קיג, א) על הפסוק הנ"ל, שעומד על כך שהמילה "אותם" לא נכתבה בתורה עם וא"ו, והיא יכולה להיקרא כ"אתם", היינו פניה לבני ישראל שמקיימים את המצוות.
אם נצרף לרעיון הזה גם את הרעיון ש"עשיתם" פירושו כפיה, הרי שיצא כי שמירת המצוות גורם לכך שאנחנו ("אתם") כופים ("ועשיתם") את הקב"ה להיות יחד איתנו.
כך שאם אדם מרגיש חלישות בקיום המצוות, עליו לזכור ולהזכיר לעצמו, שעל ידי קיום המצוות הוא בעצם גורם לקב"ה להנכיח את עצמו בכח בעולם הזה, בין אם זה מתאים ובין אם זה לא, הוא נכנס לתמונה בכח והכניסה הזו גם יכולה לשנות את המציאות מן הקצה אל הקצה.
