מה השפעת הדור על חכמיו?
הרב דב קדרון
סוטה מח ע"ב
פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריא ביריחו, נתנה עליהן בת קול מן השמים ואמרה: יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו, אלא שאין דורו ראוי לכך, נתנו עיניהם בהלל הזקן.
השל"ה (שער האותיות אות צדי"ק – צניעות) הקשה: וכי בשביל שאין הדור ראוים, למה לא יזכה הראוי להשראת השכינה. ותירץ בשם אביו כי מכח שהדור שלו לא היו ראוים, והיה ביניהם מדות מגונות, ואפשר שזה הצדיק היה בו איזה מדה שהיא מסך מפסיק בין הנבואה, ומדה זו לא היה בו מצד עצמו רק מצד התחברותו לדור, ואף על פי ששמר כל התורה כולה, והיה צדיק וחסיד ועניו, בכל זאת אותה מידה קטנה היא מסך ומחיצה בין הנבואה, והבת קול העידה שאף זה לא בא לו מצד עצמו רק מצד דורו.
כך כותב גם בעל ספר שיר מעון (ויקרא פרק טז פסוק טז): "ידוע אינו דומה היושב בין תלמידי חכמים צדיקים יראי השם יתברך העוסקים בתורה ובמצות בקדושה ובטהרה, ביניהם נקל מאוד להתקדש ולהתעלות במדריגה היותר גדולה עד שתשרה עליו שכינה, מה שאין כן היושב בין אנשים רשעים חוטאים בנפשותם, וסביבם ואוירם טמא, וטמא טמא יקראו גם לאחרים בסביבותם, הגם שהוא בעצמותו ראוי להתעלה ולהתקדש שתשרה עליו שכינה, אבל דורו גרמו לו שלא יוכל להתקדש ולהטהר ולהתעלות עד שיגיע להשראת השכינה".
וכן כותב גם בעל עלי תמר (מסכת גיטין פרק ו הלכה ז): "שדורות גדולים מוציאים אישים גדולים ודורות קטנים אישים קטנים כי האישים של הדור הם התמצית של הדור", ומסיים: "אכן כל זה בדרך כלל אבל ישנו גם בזה יוצא מן הכלל".
