טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כתאינה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסירה כלום – תאינה
"אבנים הללו אין כותבין אותן בדיו, משום שנאמר: פתוחי חותם, ואין מסרטין עליהם באיזמל, משום שנאמר: במלואותם, אלא כותב עליהם בדיו, ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן, כתאינה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסירה כלום, וכבקעה זו שנבקעת בימות הגשמים ואינה חסירה כלום" (סוטה, מח ע"ב).
שם עברי: תאנה שם באנגלית: Common Fig שם מדעי: Ficus carica
שמות נרדפים במקורות: תאינה, תאנתא, תאינתא, תינתא
נושא מרכזי: מהם הגורמים להתבקעות פגות תאנה?
לריכוז המאמרים שנכתבו על התאנה הקש/י כאן.
השימוש בהתבקעות תאנה להדגמת האופן בו השמיר חרט את שמות השבטים על האבנים מעיד על כך שתופעה זו הייתה מוכרת היטב ליושבי בית המדרש. תופעה זו אכן נפוצה גם במיני פירות אחרים בימינו כגון גוגדן, נקטרינה, זנים מסויימים של הדרים ומטרידה עד ימינו את החקלאים. מחקר חקלאי רב מוקדש לצורך מציאת פתרונות למניעת התבקעות שנזקה הכלכלי רב.
בחלק מזני התאנה הפרי מתפתח באופן רגיל אבל לקראת ההבשלה המלאה קליפתו החיצונית מתבקעת. נוצרים סדקי אורך ולעיתים סדקי רוחב בקליפת הפרי. התבקעות הקליפה החיצונית של התאנה אינה גורמת בהכרח נזק לפרי אם כי פוגעת ביופיו, אורך חיי המדף שלו ובערכו הכספי. לצורך פתרון הבעיה חשוב לדעת מהו הגורם או הגורמים להתבקעות. יש המשערים שהדבר נגרם מעודף לחות בקרקע או באוויר, בימים מעוננים, בזמן הבשלת הפרי. מים עשויים להיקלט דרך השורשים ואילו לחות האוויר נקלטת דרך קליפת הפגה. הדבר גורם לאי התאמה בין התפתחות קליפת התאנה לבין התפתחות חלקיה הפנימיים וכתוצאה מכך ללחץ פנימי. תאי הפרי הפנימיים מתרחבים ואיתם הזרעים ואילו קליפת הפגה אינה מתרחבת במידה מספקת ואינה יכולה להכיל אותם. מצב זה נפוץ גם לאחר תקופות יובש ממושכות הגורמות לתאים בקליפת הפרי לאבד את יכולתם להמשיך להתחלק ולגדול. כאשר אספקת המים עולה באופן פתאומי, הרקמות בצמח ממשיכות לגדול במהירות, ואילו הקליפה לא מצליחה לעשות זאת ולבסוף היא מתבקעת
למעשה גם אם נניח שקליפת הפגה וחלקיה הפנימיים גדלים בקצב זהה יתפתח ביניהם עם הזמן פער. בניגוד לקליפה הנמדדת בשטחה הרי שתוך הפרי מייצג נפח. בחישוב גיאומטרי פשוט ניתן לראות שקצב גדילת נפח גוף כלשהו הנמדד בשלושה מימדים (אורך*רוחב*גובה) גדול מהגידול בשטחו הנמדד בשני מימדים (אורך*רוחב).
ייתכן והמשך המדרש רומז על הבעייתיות בעודף לחות או השקייה. נאמר במדרש "וכבקעה זו שנבקעת בימות הגשמים". כשם שאדמת הבקעה היבשה נבקעת ונחרצת על ידי מי הנגר בימות הגשמים כך השקיה עודפת של התאנים או עודף השקייה ולחות בסביבת העץ בזמן ההבשלה יכולים לגרום להתבקעות הפרי. פליניוס התייחס לתופעה דומה וכתב: "במקרה של תאנה, השקיה מזינה את העץ עצמו אבל גורמת לפרי להרקיב". הוא הבין שהשקיה עודף גורמת להתבקעות מוקדמת של הפרי ורקבון.
יש ששיערו שהסיבה להתבקעות היא הפרשי טמפרטורות גדולים בין היום והלילה בעונת ההבשלה. גורם אפשרי נוסף הוא מחסור בחומרי הזנה (נוטריאנטים) המעורבים בתהליכים הפיזיולוגיים בגדילת הפרי, כך שמחסור בהם עלול להוביל להיסדקות הקליפה. לדוגמה: הסידן חשוב לעובי, האלסטיות והחוזק של דפנות התאים בשכבת האפידרמיס של הפרי. בנוסף הוא מסייע באגירת פקטין שמצוי בדופן ותורם ליכולת להתנגד ללחץ שנוצר בתוך הפרי. מחקרים אכן מצאו שריכוז הסידן בפירות שלמים שלא התבקעו גבוה יותר מריכוזו בפירות סדוקים.
גורם אפשרי נוסף להתבקעות הפגות הינו הפריית יתר. רוב זני התאנה המקומיים הינם פרתנוקרפים, אך עדין נתונים להפרייה מעטה. כאשר מתבצעת הפריה ברמה מעל סף מסוים הפגות יתבקעו בגלל התפתחות זרעים רבים. על מנת למנוע את הפריית היתר יש לסלק מהסביבה את עצי הזכר (ראו במאמר "פגה שטמנה בתבן" (שבת, קכג ע"א)).
לדעת י. פליקס תופעת התבקעות התאנה מוזכרת כבר במקרא. בירמיהו (כט י"ז) נאמר: "כּה אמר ה' צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע". לדעתו תאנים "שוערים" הם תאנים מבוקעות שהן פתוחות כשער. על פי ע. לונדון (עמ' 159-160) השערה זו בעייתית לאור חלקו האחרון של הפסוק. תאנים מסוג זה אינן רעות ופגות מבוקעות אכילות לגמרי. אמנם התבקעות קליפת התאנה עלולה לקצר את "חיי המדף" שלה אך לא פוגעת במרקמה. לונדון הוכיח את טענתו שהתבקעות קליפת התאנה לא פוגעת באיכותה גם מהמדרש בו פתחנו ("ואינה חסירה כלום"). לענ"ד משמעות "ואינה חסרה כלום" אינה קשורה לאיכות התאנה אלא לחסרון במשקלה. מדרש זה משווה בין חקיקת האותיות על ידי השמיר שאינה מפחיתה מכמות החומר של האבנים ובין התבקעות התאנה שאינה מאבדת ממשקלה. אמנם התאנה מתבקעת אך המשקל הכולל של שני החלקים נשאר כשהיה.
פגות תאנה מבוקעות
מקורות עיקריים:
ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק התאנה. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.
י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל. עמ' 88-90.
לעיון נוסף:
התאנה באתר צמח השדה
י. גליל, "התאנה חנטה פגיה".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
