אבא חלקיהו
מכות כד ע"א
"בא דוד והעמידן על אחת עשרה, דכתיב: (תהלים טו, א-ה) מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר. כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.
הולך תמים - זה אברהם, דכתיב: (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים. פועל צדק - כגון אבא חלקיהו".
מעלת אבא חלקיהו מסופרת במסכת תענית דף כג ע"א:
"אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה, וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי, ואתי מיטרא.
זימנא חדא איצטריך עלמא למיטרא, שדור רבנן זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי דניתי מיטרא.
אזול לביתיה ולא אשכחוהו, אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק.
יהבו ליה שלמא ולא אסבר להו אפיה...
כי מטא למתא נפקה דביתהו לאפיה כי מיקשטא...
יתיב וכריך ריפתא, ולא אמר להו לרבנן תו כרוכו...
אמר לה לדביתהו: ידענא דרבנן משום מיטרא קא אתו, ניסק לאיגרא וניבעי רחמי, אפשר דמרצי הקדוש ברוך הוא וייתי מיטרא, ולא נחזיק טיבותא לנפשין.
סקו לאיגרא, קם איהו בחדא זויתא ואיהי בחדא זויתא, קדים סלוק ענני מהך זויתא דדביתהו.
כי נחית, אמר להו: אמאי אתו רבנן? - אמרו ליה: שדרי לן רבנן לגבי דמר למיבעי רחמי אמיטרא.
אמר להו: ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה".
וציין היפה עינים שהמעשה מובא גם בירושלמי תענית פ"א ה"ד על שם חסידא דכפר אימי.
וצריך ביאור, למה הכינוי "פועל צדק" שייך דוקא לאבא חלקיה, יותר משאר החסידים ובעלי הצדקה?
ונראה שסמכו על המשך הכתוב: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד.
מעלתו של אבא חלקיה היתה שלא רק שפעל ועשה צדקה רבה, אלא שענוותנותו רבתה מגדולתו - שעשה הכל כדי להראות את עצמו כאדם פְּחוּת ערך, ושלא יכירו לו טובה על תפילתו וצידקותו, אלא יתכבדו אותם יִרְאֵי ה'.
הסבר נוסף לדברי הגמרא: "פועל צדק - כגון אבא חלקיהו", אמר הגרז"ן גולדברג:
אמרו שם במסכת תענית דף כג ע"ב: "מאי טעמא כי יהבינא למר שלמא לא אסבר לן מר אפיה? - אמר להו: שכיר יום הואי, ואמינא לא איפגר".
הרי שאבא חלקיהו היה פועל שכיר יום, שעשה מלאכתו באמונה וצדק.
ויש להקשות, הרי לפני כן בסמוך אמרו: "הולך תמים - זה אברהם". ולמה לא נקטו לדוגמא של פועל צדק את יעקב אבינו שהיתה בו מידה זו, שהרי אמר על עצמו: (בראשית לא, ו) וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. ושם מ': הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי?
אלא שיעקב התאמץ יומם ולילה כדי לקיים כדבריו שם לט: טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. ואילו הרבותא באבא חלקיהו שנמנע אפילו מבטלה קלה שאין בה כדי לגרום נזק.
